Daniʾel al-Qūmisī

Names

Eע ع

Arabic

دانيال القومسي الدامغاني
(known as القومسي)

Arabic

דניאל אלקומיסי אלדאמֹֹגאני
(known as אלקומיסי)

Arabic

Dāniyāl al-Qūmisī al-Dāmaġānī
(known as al-Qūmisī)

Hebrew

Daniʾel al-Qūmisī

Biography

Date of birth

870

Place of birth

Damghan

Date of death

910

Place of activity

Jerusalem

Sex

Male

Bibliography

“Daniel ben Moises al-Kumisi.” Biblioteca de cultura judaica, (Rio de Janeiro: Biblos), p. 381.

“Daniel ben Moshe al-Kumisi (or al-Damagani).” In Enciclopedia Judaica Castellana, 3:355. México: Editorial Enciclopedia Judaica Castellana, 1951 1948.

“Daniel ben Moses al-Qūmisī.” Encyclopaedia Judaica, (Jerusalem: Keter, 1971), pp. 1292-1293.

“Daniel Ben Moses Al-Qūmisī.” In Encyclopaedia Judaica, 5:428. Detroit: Gale, 2007.

Adler, Cyrus, ed. “Daniel Ben Moses Al-Qumisi.” In The Jewish Encyclopedia, 4:432–34. New York: Funk and Wagnalls, 1906.

Bacher, Wilhelm. “Qirqisani, the Karaite, and His Work on Jewish Sects.” The Jewish Quarterly Review 7, no. 4 (1895): 687–710. https://doi.org/10.2307/1449971.

Ben-Shammai, Haggai. “Fragments of Daniel al-Qumisi's commentary on the Book of Daniel as a historical source.”

Cohn-Sherbok, Dan. “Daniel ben Moses al-Qumisi.” In Dictionary of Jewish Biography, (London: A&C Black, 2006), p. 58.

“Daniel ben Moses al-Qumisi.” In The Cambridge Companion to Medieval Jewish Philosophy, edited by Daniel H. Frank, and Oliver Leaman. (Cambridge: Cambridge University Press, 2003), p. 77.

Fürst, Julius. “Daniel ben Moses al-Qumisi.” In Geschichte des Karäerthums bis 900 der gewöhnlichen Zeitrechnung: eine kurze Darstellung seiner Entwickelung, Lehre und Literatur, mit den dazugehörigen Quellennachweisen, 1, (Leipzig: Nies'sche Buchdruckerei, 1862), pp. 54; 71; 78.

Fürst, Julius. “Daniel ben Moses al-Qumisi.” In Geschichte des Karäerthums: Von 900 bis 1575 der gewöhnlichen Zeitrechnung, 2:19; 37; 234; 257. Leipzig: Oskar Leiner, 1865. https://books.google.es/books?id=AtU9AAAAIAAJ&hl.

Gordon, Nehemia. “Does Scripture Really Only Have One Meaning? A Study of Daniel al-Qumisi’s Exegetical Approach in ‘Pitron Shnem ʿAsar’ / האומנם רק משמעות אחת למקרא? עיון בגישתו הפרשנית של דניאל אלקומסי ב’פתרון שנים עשר’.” Tarbiz / תרביץ עו, no. ג/ד (2007): 385–414. https://www.jstor.org/stable/23605757.

Harkavy, Abraham. “Proben aus den ältesten Karäischen Werken.” Magazin für die Wissenschaft des Judenthums 20 (1893): pp. 224-228.

Kalimi, Isaak. “Die Auseinandersetzung Mit Den Internen Und Äußeren Opponenten in Mittelalterlicher-Jüdischer Schriftauslegung” 115, no. 1 (2003): 73–87. https://doi.org/10.1515/zatw.2003.007.

Lasker, Daniel J. “Rabbanism and Karaism: The Contest for Supremacy.” Great Schisms in Jewish History, 1981, 54–55.

Lasker, Daniel J. “Karaite Attitudes towards Religion and Science.” In From Judah Hadassi to Elijah Bashyatchi, 15–28. Leiden: Brill, 2008. https://doi.org/10.1163/9789047442271_003.

Lowin, Shari L. “A Prophet Like Moses?: What can we know about the early Jewish responses to Muḥammad's claims of Mosesness?.”

Mann, Jacob. “Daniel Ben Moses Al-Qumisi.” In Texts and Studies in Jewish History and Literature. Karaitica, 2:26–30; 37; 39; 70–77; 88; 95–98; 102–4; 106–8; 11; 150; 161. Philadelphia: Hebrew Press; Jewish Publication Society, 1935.

Markon, Isaac. “Daniel al-Kumisi, ein Karäischer Schrifterklärer des IX Jahrhunderts.” Korrespondenzblatt des Vereins zur Gründung und Erhaltung einer Akademie für die Wissenschaft des Judentums 8 (1927): pp. 18-30.

Markon, Isaac. “Daniel ben Moses Alkumisi oder Aldamagani.” In Jüdisches Lexicon, 2:28–29. Berlin: Jüdischer Verlag, 1930 1927.

Marmorstein, Arthur. “Fragments du Commentaire De Daniel Al-Kumissi Sur Les Psaumes.”

Marwick, Lawrence. “Daniel Al-Qumisi and the Pitron Shenem ’Asar.” Studies in Bibliography and Booklore 5 (1961): 42. https://www.jstor.org/stable/27943332.

Nemoy, Leon. “Daniel Ben Moses Al-Kumisi.” In Universal Jewish Encyclopedia, 3:467. New York: Universal Jewish Encyclopedia, 1943 1939.

Netzer, Amnon. “Dānīāl b. Mošeh Qūmesī.” In Encyclopedia Iranica, 6:656–57, 1993. http://www.iranica.com.

Pinsker, Simḥa. “Daniel ben Moses al-Qumisi.” In לקוטי קדמוניות: לקורות דת בני מקרא והליטעראטור שלהם עפ״י כתבי יד עבריים וערביים (Zur Geschichte des Karaismus und der karäischen Literatur), (Wien: Adalbert della Torre, 1860), p. 38.

Polliack, Meira. “Wherein Lies the Pesher?: Re-Questioning the Connection Between the Medieval Karaite and Qumranic Modes of Biblical Interpretation.” JSIJ - Jewish Studies; an Internet Journal, 2005, 151–200.

Polliack, Meira. “Historicizing prophetic literature: Yefet ben ʿEli’s commentary on Hosea and its relationship to al-Qūmisī’s Pitrōn.” In Pesher Naḥum: texts and studies in Jewish history and literature from Antiquity through the Middle Ages, presented to Norman (Naḥum) Golb, edited by Joel L. Kraemer, and Michael G. Wechsler. (Chicago: The Oriental Institute of the University of Chicago, 2012), pp. 149-186. https://oi-idb.uchicago.edu/id/9d6f8f84-e638-4b4c-9179-ef52d36c4a6d.

Poznański, Samuel. “Karaite Miscellanies.” The Jewish Quarterly Review 8, no. 4 (1896): 681–704. https://doi.org/10.2307/1450208.

Poznański, Samuel Abraham. “The Karaite Literary Opponents of Saadiah Gaon in the Eleventh Century.” Jewish Quarterly Review 18 (1906): 59–83. https://doi.org/10.2307/1451104.

Poznański, Samuel. “Daniel Ben Moses Al-Kumisi, or al-Damagani.” In The Jewish Encyclopaedia, 4:432–34. New York: Funk and Wagnalls, 1906 1901.

Rosenkranz Verhelst, Simone. “Juden, Christen, Muslime und die Erwähnung der Ka’ba bei Daniel al-Qumisi.” Judaica; Beiträge zum Verstehen des Judentums, 2002, 106–18.

Scheiber, Sandor. “Daniel Al-Qûmisî’s Commentary on Leviticus, from the Geniza.” Acta Orientalia (Budapest), 1984, 201–14.

Sievert, Rosemarie. “Daniel ben Moses al-Qumisi.” In Isaak ben Abraham aus Troki im christlich-jüdischen Gespräch der Reformationszeit, 7–8. Münster: LIT Verlag Münster, 2005.

Sklare, David E. “Qumisi, Daniyye’l Ben Mosheh al- (c. 840– 900).” In The Oxford Dictionary of the Jewish Religion, edited by R. J. Zwi Werblowsky and Geoffrey Wigoder, 564. New York: Oxford University Press, 1997.

Walfish, Barry, and Meira Polliack. “The Role of Gog in Daniel al-Qūmisī’s Eschatology.” In Polemical and Exegetical Polarities in Medieval Jewish Cultures: Studies in Honour of Daniel J Lasker, (Berlin & Boston: De Gruyter, 2021), pp. 59-76. https://www.degruyter.com/document/doi/10.1515/9783110702262/html.

Wandrey, Irina. “Daniel ben Moses al-Qumisi.” In “Das Buch des Gewandes” und “Das Buch des Aufrechten”: Dokumente eines magischen spätantiken Rituals, ediert, kommentiert und übersetzt, 10; 12; 71. Tübingen: Mohr Siebeck, 2004.

Wieder, N. “The Qumran Sectaries and the Karaites.” The Jewish Quarterly Review 47, no. 2 (1956): 97–113. https://doi.org/10.2307/1453223.

Wieder, Naphtali. “The Qumran sectaries and the Karaites (Continued).” The Jewish Quarterly Review 47, no. 3 (1957): pp. 269-292. doi: 10.2307/1452954.

Zawanowska, Marzena. “Daniel ben Moses al-Qumisi.” In The Arabic Translation and Commentary of Yefet ben ʿEli the Karaite on the Abraham Narratives (Genesis 11:10–25:18), (Leiden: Brill, 2012), pp. 4;18-19. https://brill.com/view/book/edcoll/9789004226388/B9789004226388_002.xml.

Zobel, Moshe Nahum, and Isaak Markon. “Daniel ben Mose Kumissi.” In Encyclopaedia Judaica, 5:779–82. Berlin: Eschkol, 1934 1928.

Познанский, Самуил. “Даниил бен-Моисей Кумиси, или Дамагани.” Еврейская энциклопедия, (С.-Петербургъ: Изд. Общества для научныхъ еврейскіхъ изданій и Изд-ва Брокгаузъ-Ефронъ, 1908), pp. 945-950.

אנקורי, צבי. “על ‘פתרון שנים עשר’ לדניאל אלקומסי <מאמר ביקורת>.” תרביץ, 1960, 195–202.

ארדר, יורם. “פרשנותו של הקרא דניאל אלקומסי לסיפור הקמת המשכן.”

בן שמאי, חגי. “שרידי פירוש דניאל לדניאל אלקומסי כמקור היסטורי לתולדות ארץ ישראל.” שלם; מחקרים בתולדות ארץ-ישראל ויישובה היהודי, 1981, 295–307.

בן-ששון, חיים הלל. “דניאל בן משה אלקומסי.” אנציקלופדיה העברית, (ירושלים: Encyclopaedia Publishing Company, 1949), pp. 877-878.

פוליאק, מאירה. “על ‘תודעת הפשט’ הימי-ביניימית ותרומתו של דניאל אלקומיסי לעיון סמנטי במקרא.” זר רימונים, 2013, 390–450.

שוחט, עזריאל. “השקפותיו של דניאל אלקומסי על הנבואה, התורה שבעל פה, הגלות והגאולה.”

Linked Open Data

ISNI

0000000393588642

VIAF

287929366

GND

1057566446

Heritage Data

1

Note

Samuel Abraham Poznański (1864–1921) was a scholar of Polish-Jewish descent, renowned for his research on Karaism and the Hebrew calendar. He was a pioneer in Judeo-Arabic studies, a Hebrew bibliographer, and a recognized authority on contemporary and historic Qaraism. Additionally, he served as a rabbi at the Great Synagogue in Warsaw.

Poznański harbored a profound aspiration to compile a biographical dictionary of Qaraite scholars and a historical dictionary of Qaraite literature, considering them the apex of his scholarly endeavors. Unfortunately, his sudden demise thwarted the
realization of these ambitions, and he only managed to publish a limited number of bibliographical essays on the subject. The draft of his Encyclopedia of Qaraites is today found in the Samuel Poznański Archive at the National Library of Israel (ARC 4﹡ 1180, Series 5). Given the current condition of the archive, referencing specific pages or files is not feasible. The entries are primarily organized by first names.

Provided by a cooperation between the Ben Zvi Institute, Jerusalem, and LMU, Munich, used according to CC BY NC 4.0 (Associate researcher: Amir Mazor)

Literature:
Miriam Frenkel, “Samuel Abraham Poznański’s Karaite Mission: From Wissenschaft to Jewish Nationalism,” in Modern Jewish Scholarship on Islam in Context: Rationality, European Borders, and the Search for Belonging , edited by Ottfried Fraisse (Berlin: De Gruyter, 2019), pp. 121–144 [134].

Transcription

דניאל בן משה אלקומסי או דמגאני

אחד מגדולי חכמי הקראים הראשונים וחשוביהם והמחבר היהודי שנודע מיד לאחרי בנימין הנהאונדי (עי"ע), ואולי היה גם תלמידו (עי' דד מרדכי, דף י"א, ע"ב). את זמנו נוכל להגביל מזה שהקראי קרקסאני יחשבהו בספרו "כתאב אלאנואר" אשר נתחבר בשנת 937 ברשמו שם במאמרו הראשון את מיסדי הכתות בישראל ואת מנהיגי הקראים הראשונים לבסוף. ואם כן, חי בסוף המאה התשיעית או תחילת העשירית. וממה שנקרא בשם קומסי (וזה על פי הרוב) וגם בשם דמגאני נראה שהיה ממחוז קומס אשר בטבריסטאן (בארץ פרס) ואשר העיר הראשית שלו היתה דמגאן. מקורות ימי חייו לא נדע מאומה. [מתברר מן ה"אגרת" של אלקומסי שהוא עזב את ארץ מולדתו והתיישב בירושלים. מן הפרטים ההיסטוריים שהוא מזכיר בפירושו לספר דניאל אפשר ללמוד שהוא עזב את קומס לכל המאוחר בשנת 873, יצא מח'ראסאן בשנת 875 לכל המאוחר, נסע לארץ ישראל דרך סוריה, וכנראה הגיע לירושלים בסביבות השנה 880 והיה פעיל שם עוד עשרים או עשרים וחמש שנה בערך. אלקומסי היה הקראי החשוב הראשון להתיישב בירושלים וכנראה בואו לעיר היה מפנה חשוב בשביל קהילת הקראים שם. בתחילת דרכו, אלקומסי השתייך כנראה לכת של הענניים, חסידי ענן שדבקו במסורת ההלכתית שלו. בשלב מסויים בחייו, הוא שינה את מגמתו וניסה לבסס את הדת רק על חקר המקרא בלי מסורת, ובזה נפרד מן הענניים. ולכן, בכך אפשר לראות אותו כמחבר הקראי הראשון שגיבש אידיאולוגיה קראית. ונכבד מאד מה שמספר קרקסאני מהתיחסותו של דניאל לענן והוא כי בראשונה החשיבו למאד והזכירו הרבה בספריו ואף קראו בשם "ראש המשכילים", ואולם אחרי כן לעג לו וקרא לו בשם "ראש הכסילים". ואמנם בכל זאת לא איבד דניאל את ערכו אצל הקראים הבאים אחריו אשר יביאו את דעותיו בכבוד ונושאים ונותנים בהם. (ואולם נפלא הדבר כי לא ייזכר דניאל בזכרונות גדולי הקראים שנזכרים בכל שבת בבתי כנסיות שלהם.) המחבר אשר הציל לנו הרוב מדבריו ודעותיו הוא קרקסאני. ועוד יביאוהו למשל: הדסי הרבה פעמים בספרו אשכל הכפר (אלף בית קכ"ו אות נ', רל"ג ו', רל"ח ח', ר"מ, ר', רנ"ו נ', רפ"ז ג', ש"ח ע', שי"ו ח', ושע"ג ב'); אהרן בן אליהו בספרו גן עדן (דף ס"ה ב' וקס"ט ד'); יפת בן צעיר בספר המצות שלו (עי' זכרון לראשונים להרכבי, חלק ח', עמ' 191189); אליהו בשייצי באדרת אליהו (ענין ירושות, פרק ב' וג') וכדומה.

את ספריו כתב דניאל כמו כל הקראים בתקופה הראשונה בשפה העברית. ואלה ספריו:

1) פירושים למקרא. ברשימת ספרים, כ"י מן הגניזה, נזכר ממנו "פתרון חומש [ויהושע] ושופטים." (עי' פוזננסקי, Schechter's Saadyana, עמ' 19.) "חלק מס' איש חמודות הרב דניאל אלקומסי על התורה ביאורים" היה בידי יש"ר דילמדגו מקנדיא במאה הי"ז, עי' ספרו נובלות חכמה, דף נ"ו. נותרו מפירושיו שרידים מעטים כדלקמן:

ויקרא: 1) לפסוקים א':א'-ט"ו ולפסוקים ו':כ"א-ז':כ"א (הדפיס שכטר מתוך כ"י מהגניזה בספרו Saadyana, סי' 55); [2) פירוש לפסוקים כ':כ'-כ"ג:כ"ח (שני קטעים שמהווים רצף אחד פורסמו בגנזי שכטר ב', עמ' 481-486). חלק מן הקטע הזה פורסם שנית עם תקונים על ידי ווידר, Judean Scrolls, עמ' 60.] 3) כ"ה:ט-כ"ו:ה' (הדפיס הרכבי מתוך כ"י פטרסבורג בהחוקר שנה א' עמ' 173169. הוא חשב בתחלה כי הפירוש הוא לבנימין הנהאונדי ואחר כך הכיר שהוא מדניאל, עי' זכרון לראשונים ח' עמ' 187 הערה 2.)

ומתוך מה שנשאר מן הפירוש לתורה נראה שאינו פירוש במובן הרגיל לבאר כל כתוב וכתוב על הסדר כי אם כעין פירושים והערות לכתובים נפרדים עם אריכות דברים מן הצד על דבר עניני אמונה וחקירה המסתעפים מהכתובים המבוארים. כן למשל יאריך אצל פרשת "אם בחקותי" על דבר העולם הזה שקוראהו בית המעשה בנגוד לעולם הבא שהוא בית התגמול ועל דבר יסורי הצדיקים ושלוות הרשעים בעולם הזה וכדומה. כן הוא משתמש כבר פה במלים ובטויים ערביים [ופרסיים] לבאר על ידם את הוראת הכתובים. מפירושו זה נובע בלי ספק מה שמביא בשמו הדסי (א"ב קכ"ו אות נ') על דבר מושב בני ישראל בארץ מצרים. ויש להעיר כי הדסי (א"ב שע"ג אות ב') מביא עוד בשם דניאל כי יש בארץ אדום עוף מתעופף ורוגש ואינו יושב ולא שוקט והדבר הזה כתוב באיוב ל"ט:כ"ו, ואולי נובע זה מפירוש דניאל לאיוב.

תהלים: ועוד חיבר פירוש לתהלים וחלק ממנו שנשאר בכ"י הדפיס מרמורשטיין, "Fragments de Commentaire de Daniel al-Koumisi sur les Psaumes," JA 7 )1916(, pp. 177-237 (= הצופה לחכמת ישראל ח' (1924), עמ' 337-331, ט'; עמ' 143-129).

ברשימת ספרים מהגניזה נזכר "מסלה ללקומסי" (REJ 39, עמ' 200, מס' 45) והרכבי במאמרו על דבר האספה השניה של פירקוויץ' ( 1875, . 178, No. 3, עמ' 34) מזכיר פירוש נביאים לדניאל בערבית אבל במאמריו האחרים לא יזכירו.

3) ספר המצות. מובא בשמו רק על ידי הקראי יפת בן צעיר אבל ממנו נובעים בלי ספק כל מה שמובא בשם דניאל בעניני הלכה ודת. ומהמובא ממנו נראה כי הסתעף ספרו של דניאל על דיני קדוש החדש, שבת ומועדים, על עניני אסור והיתר, אישות ועריות, טומאה וטהרה, אבל לא על דיני ממונות. ומה שמובא ממנו בלשונו ממש נאסף על ידי הרכבי בספרו זכרון לראשונים, חלק ח', עמ' 192-187.

4) ספר בדיני ירושות. כ"י אחד מהגניזה (נדפס על ידי שכטר בספרו Saadyana, סי' 13) מכיל שורות אחדות "ממה שנלחם רב סעדיה גאון נגד ספר אשר חיבר אותו דניאל בן משה הנודע קומסי להשכיל את העם בירושותיהם" וכנראה היה זה ספר מיוחד ואפשר גם כי היה זה פרק אחד מספר דינים שלם שחיבר דניאל.

מדעותיו בעניני אמונה וחקירה יש להזכיר קודם כל כי לפי דניאל אין להשתמש בשכל בעניני דת, אף לעג על המשתמשים בו. ובשביל זה אמר למשל גם כן כי "לא תבשל גדי בחלב אמו" איננו מוסב על בישול פירות הבכורים שנזכרו לפני זה (גדי מלשון מגדים, והיא דעת ענן שהתיר לפי זה בשר בחלב) כי אם הוא על אופניו על בשר המתגדל והנולד בחלב יולדתהו "כי מצות ה' לא במשל צוה."

כן לא האמין דניאל במציאת המלאכים על דרך שיאמינו בזה כל בני ישראל, דהיינו שהם נמצאים חיים ובעלי דבור הנשלחים מה', כמו הנביאים. ואמנם לדעתו השם מלאך ומלאכים יורה על הדברים שיפעל ה' על ידם את פעולותיו כמו האש, הענן, הרוח וכדומה. ואף נקראו בשם זה הצרות והיסורים הבאים על האדם מאת ה' לייסרו ולנסותו והראיה מן הכתובים בתהלים ע"ח:מ"ט וק"ד:ד' (ועי' גם כן מורה נבוכים, חלק ב', פרק ו') ועוד ממה שבשמות י"ד:י"ט נקרא אף עמוד הענן בשם מלאך. ואם נמצא הכתוב מספר כי ראו הנבראים את המלאכים בצורת אדם אף יקראום בשמם (כמו גבריאל וכדומה) נאמר כי הם ברואים לשעתם כמו הבגדים אשר עליהם אשר בעל כרחם נבראו לשעתם. ולפי השערת קרקסאני אולי רצה דניאל להרוס בזה את שיטת בנימין הנהאונדי אשר אמר כי ברא ה' מלאך והמלאך הוא אשר ברא את העולם ובא דניאל והכחיש במציאת המלאכים בכלל. ואפשר גם כן כי מתקלטת פה השפעת הצדוקים אשר גם הם לא האמינו במלאכים (עי' למשל פעלי השליחים, כ"ג:ח'). ונודע כי היו בעת דניאל בארצות המזרח ספרים שנתיחסו להצדוקים (REJ 44, עמ' 176). התנגדותו של דניאל [לשמוש בעיון שכלי] בעניני הדת נתבטאה גם בזה ממה שאסר לקצוב את החודשים והמועדים על פי חשבון באמרו שזה הוא חשבון קוסמים וחוברי שמים דבר שאסרו הכתוב בדברים י"ח:י'. אף אמר כי העושים כזה מזומנים הם לשרפה בראיה מן הכתוב בישעיה מ"ז:י"ג-י"ד. אמנם לעומת זה התיר להשתמש לראיית הירח בעדות בעלי דת אסלאם.

בעניני דין והלכה הוא לרוב מן המחמירים ומדעותיו בנידון זה יש להזכיר: אסור לרחוץ את ידיו בשבת בדבר המלבנים את הגוף וכן אסור להיעשות המלאכה בשבת על ידי גוים אם בחנם ואם בשכר יום ואף לא אם השכר קצוב בעד כל המלאכה. אסור כי יהיה נר דולק לא רק בשבת כי אם גם ביום טוב. וכן שווים יום טוב ושבת בדבר הוצאת משא ובדבר יציאה מחוץ לגבול המותר. ואם נמצא כי יצאו ישראל ממצרים ביום ט"ו ניסן והוציאו עמם את משאיהם הוא מפני שבשנה הראשונה ליציאתם נצטוו רק על זביחת הפסח ולא על בטול מלאכה. כמו כל מייסדי הכתות וכמו ענן ובנימין הנהאונדי אמר גם דניאל כי יום הנפת העמר הוא יום הראשון, היינו כי פתרון "ממחרת השבת" (ויקרא כ"ג:י"א) הוא שבת בראשית. תחלת השנה הוא יום י' תשרי, היינו יום הכפורים ועל כן שם בו י"י כפור עונות לכפר בו על כל עונות השנה ועל כן העבירו בו גם שופר בכל הארץ. בדבר ארבעת המינים שגם לדעת דניאל נצטוו רק לפאר בהם הסוכה, אמר שכפות תמרים הוא באור לפרי עץ הדר לפי שהתמר הוא הפרי היותר מהודר בראיה מן הכתוב בשיר השירים ז':ח'.

כמו ענן והרבה ממיסדי הכתות בזמן הגאונים אסר גם דניאל לאכול בשר בגולה ועיקר ראייתו ממה שנאמר (דברים י"ב:כ"ז) "ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלהיך והבשר תאכל" ואם כן הותר לאכול בשר רק אז כאשר ישפך הדם של הקרבנות על המזבח ועכשיו שבטלו קרבנות אסור לאכול כל בשר. וגם מדברי הושע (ט':ד') נראה שכל זמן שהקרבנות אינם מובאים בית ה', כל אכילת בשר היא כלחם אונים ומטמא את אוכליו. ואף דברי ישעיה ס"ו:ג': "שוחט השור מכה איש וכו'", מוסבים על כל מי שזובח בקר וצאן בגלות. העופות הטהורים ניכרים לא באותותיהם כי אם בשמותיהם ואחרי כי דבור לשון הקדש שבת ממנו ולא נדע את שמות העופות בברור על כן מותר לנו לאכול רק תורים ובני יונה שנודעו גם בשמותיהם הערבים שפנין וחמאם. וזה מכוון לא רק נגד התלמוד כי אם גם נגד ענן שגם הוא נתן סימנים לעופות טהורים (עי' זכרון לראשונים ח', עמ' 154). וכן מן הארבה לא הותר לאכול רק אותם ארבעת המינים שנזכרו בשמותיהם (ויקרא י"א:כ"ב). אסור לאכול דגים בלא שחיטה ואף דגים מתים וכן אסור לאכול דם דגים ולהיפך מן הביצים מותרים רק ביצי דגים ולא שאר ביצים וזה ממה שאמר הכתוב (בראשית ט':ג') כי רק כל רמש אשר הוא חי הוא לאכלה והביצים אינם רומשים חיים. ועוד ממה שצוה הכתוב לשלח את האם וליקח את הבנים ואם כן הותרו לאכול רק אפרוחים אבל לא ביצים. ומזה נראה עד כמה רדף דניאל למצא אסורים וחומרות בלי טעם. בדבר מליקה שנתחלפו בו הקראים (עי' REJ 45, עמ' 196), אמר דניאל כי היא פעולה שתעשה בעוף אחרי השחיטה.

פרוש "שאר בשר" (ויקרא י"ח:ו') הוא לפי דעת דניאל קרובי הקרובים שבשם "בשר" נקראו ששת הקרובים אשר אין ביניהם אמצעי והם: האב והאם, הבן והבת, האח והאחות, ובשם "שאר" נקראו קרובי אלו כמו למשל אם האב ואם האם ואחיהם ואחיותיהם ובני האח והאחות ובנותיהם וכדומה. עוד אמר כי אסור הערוות על האנשים והנשים הוא אסור אחד ומה שנאסר על האיש נאסר כמותו גם על האשה (ואם כן הקיש גם הוא בעריות) וזה יוצא מהכתוב בויקרא כ':י"ז. כמו ענן והבאים אחריו אמר גם דניאל כי יבום איננו נוהג באשת האח וכי פרוש "אחים" בדברים כ"ה:ה' הוא קרובים ואם נמצא כי אונן יבם את אשת אחיו הוא לפי שהיה זה קודם מתן תורה אמנם אחר זה נאסרה אשת האח בכל אופן בין בחיים בין לאחר מיתת האח. כן אמר עם שאר הקראים כי אחות האשה אסורה בכל אופן אף לאחר מיתת האשה ומה שנאמר (ויקרא י"ח:י"ח) "ואשה אל אחותה וכו'" אין זה אחות הנולדה מאבי האשה או מן אמה כי אם הנולדה מאשת האב או מן בעל האם אשר גם היא אסורה בחיי האשה אמנם מותרת אחרי מותה אבל אחות האשה אסורה לא משום צרה כי אם למען כי זאת שאר זאת וכל שתי נשים שהן שאר זאת לזאת אסורות אסור עולם (ועי' REJ 45, עמ' 186).

בנגוד לענן שאמר כי אין טומאה בזמן הזה (עי' REJ 45, עמ' 195), אמר דניאל כי המצורע מטמא בזמן הזה. אבל נבלת בהמה טהורה אחרי אשר תעשה למלאכה לא תטמא. כן חולק הוא על האומרים כי אם יהיו כמה כלים מחוברים זו בצד זו כלם יטמאו כי זה מתנגד לדברי הכתוב (במדבר י"ט:ט"ו) שלפיהו אף בטומאה חמורה כמו טמא מת מטמאים רק הכלים אשר אין צמיד פתיל עליהם.

בדבר ירושה שאולי חיבר עליו דניאל ספר מיוחד נשתמרו דעותיו רק בדבר ירושת הבת, ופה נטה יותר לדעת בעלי התלמוד ואמר כי הבן קודם להבת וכל יוצאי ירכו של בן קודמים לבת, בת קודמת לאחים וכל יוצאי ירכה של בת קודמים לאחים, האחים קודמים לאחי האב וכל יוצאי ירכם קודמים לאחי האב, אחי האב קודמים להשאר (והם הקרובים הרחוקים, עי' לעיל) וכל יוצאי ירכם של אחי האב קודמים להשאר. לעומת זה אמר כי צריך ליתן להבת שלישית הנחלה וזה בהיקש מן הערכים (ויקרא כ"ז:א'-ז') אשר גם שם ערך הנקבה קטן מערך הזכר אבל אין כל ספק כי ניכרת פה השפעת האסלאם כי גם לפי הקראן (ד' י"ב קע"ה) חלק הבת הוא שליש (ועי' JQR os 8, עמ' 691). גם ירושת האם הוא שלישית הנחלה בהיקש מן הבת.

ביבליוגרפיה:

פינסקר, ל"ק א' 45, ב' 188; גוטלובר, בקרת, 164; פין, כנסת ישראל, 264; ווייס, דדו"ד ד' 87, 116; הרכבי, לקורת הכתות בישראל, 2, 17; הנ"ל, זכרון לראשונים ח', 1, 192-185.

de Rossi, I:47 )Leipzig, 38(; Jost, II:345; Fürst, I:78; Frankl, in Ersch u. Gruber, II, Vol. 33, p. 15; Sinani, II:26; Harkavy, , 271; idem, Magazin XX:228; J. Hamburger, in Winter-Wünsche, II:72-73; Poznanski, JQR os 8 )1896(, pp. 681-684; idem, JE IV:432-434; idem, Schechter's Saadyana, p. 4, 10, 19; idem, . . VI:945-950; idem, Hastings' Enc. of Rel. VII:664; Steinschneider, JQR XI:606; Eppenstein, in Graetz, V:269, n. 3.

Reference

Samuel Abraham Poznański, Encyclopedia of Qaraites (Jerusalem, n.d.), אנציקלופדיה בני מקרא, The National Library of Israel: Samuel Poznanski Archive, ARC 4﹡ 1180, Series 5, https://www.nli.org.il/he/archives/NNL\_ARCHIVE\_AL990032439840205171/NLI.

Credits

Project:

MAJLIS: The Transformation of Jewish Literature in Arabic in the Islamicate World

Principal Investigator(s):

Ronny Vollandt

Associate Researcher(s):

Jonathan Beise, Jasper Bernhofer, Maurizio Boehm, Lukas Froschmeier, Annabelle Fuchs, Nathan P. Gibson, Lea Gzella, Polina Lakteikina, Sara Mattutat, Maximilian de Molière, Lea Poralla, Maxim Roozen, Gregor Schwarb, Masoumeh Seydi, Jakob Shub-Oseledchik, Ezra Stadler, Peter Tarras, Nadine Urbiczek

Funded through:

ERC: European Research Council (Europäischer Forschungsrat)

General Editor(s):

Ronny Vollandt

Entry Editor(s):

Peter Tarras

Suggested Citation

Daniʾel al-Qūmisī. In Digital Handbook of Jewish Authors Writing in Arabic, edited by Ronny Vollandt et. al. Accessed 15 September 2026, https://jalit.org/person/1

Change Log

Change log:

S.Mattutat (11 December 2024): Person: Personal name

Change log:

mmoliere (6 December 2024): Added place IDs.

Change log:

mmoliere (2 September 2024): Revised heritage data.

Change log:

mmoliere (2 September 2024): Added heritage data.

Change log:

mmoliere (8 May 2024): Added bibliography from Zotero DB.

Change log:

mmoliere (4 March 2024): testing source references

Change log:

mmoliere (5 February 2024): Added alternate names and identifiers.