Content
Summary
תוכן: פירוש ז:12-4 (דף 85); פירוש ח:8-טו:4 (דפים 3-1+ 49-48+ 6-4); פירוש טז:7-יט:12 (דפים 136+ 46+ 10-7+ 47+ 137+ 68); פירוש כ:10-כא:13 (דף 11); פירוש כב:16-כה:8 (דפים 15-12); פירוש כו:1-כז:4 (דף 16); פירוש כח:2-לב:4 (דפים 20-17 +104-103); פירוש לב:4-לו:3 (דפים 23-21+ 95); פירוש לו:12-מה:1 (דפים 82+ 52+ 115+ 113-112+ 116+ 53+ 81+ 135+ 105+ 96+ 26); פירוש מז:10-מט:13 (דפים 27 +97+ 36); פירוש נה:23-נח:4 (דפים 24+ 89+ 57); פירוש נח:11-ס:2 (דפים 34-33); פירוש ס:10-סב:2 (דפים 60+ 56); פירוש סב:8-סג:4 (דפים 79+ 37); פירוש סד:6-סח:16 (דפים 101-98+ 40+ 42+ 35); פירוש סח:26-21 (דף 54); פירוש סח:31-סט:23 (דפים 92+ 94+ 93); פירוש עא:17-2 (דף 55); פירוש עב:5-עו:2 (דפים 102+ 80+ 74-69+ 32); פירוש עז:8-פג:11 (דפים 87+ 111-106+ 88+ 86); פירוש פד:7-פז:5 (דפים 64-62); פירוש פט:3- 48 (דפים 67-65+ 29); פירוש צ:1- 11 (דפים 90+ 58); פירוש צא:2-צג:5 (דפים 78-77); פירוש צד:11-צט:9 (דפים 59+ 91+ 45+ 30+ 75); פירוש קא:3-קד:2 (דפים 38+ 44-43+ 39); פירוש קד:8- קה:4 (דפים 76+ 31); פירוש קה:28-קו:48 (דפים 117+ 50); פירוש קז:22-1 (דף 83); פירוש קט:10-קיג:9 (דפים 84+ 51+ 25+ 61+ 119); פירוש קטו:7-קיט:18 (דפים 118+ 124-120); פירוש קיט:28- 176 (דפים 134-125+ 138); פירוש קכא:4-קלג:1 (דפים 147-140+ 139); פירוש קלו:5-קלט:20 (דפים 152-151+ 149-148+ 154-153); פירוש קלט:24-קמא:5 (דפים 114+ 28); פירוש קמג:1-קמד:15 (דפים 150+ 155); פירוש קמז:5-קמח:4 (דף 156). מוזכר: אלמשנה (=המשנה; 4א); מרואן בן ג'נאח ר' אל' (רבי יונה אבן ג'נאח; 105א); אלתרג'ום (ארמית; 37א, 54א, 111א); קסטנטינה (בכה"י: קסנטינה; קוסטנטינופול; 60ב); ישמעאל (96א); אלבוֹגֵד (ישו; שם); טיטוס (152ב). סלמון (סלמון בן ירוחם; בגיליון הדפים 74ב, 101ב). זהוי: אופיו המעובד של הפירוש ניכּר בהקבלת נוסחו לנוסח הבא בכתב יד I: 3674. כתב היד הזה כולל חלק גדול מפירוש עלי בן סולימן לתהלים.
Text 1
62א: "כִּי טוב יום" (תהלים פד:11) אן כוני יומא פי צחון ביתךּ כיר לי מן אלף יום פי סואהא וקד אכׄתרת אלאנקראץׄ פי בית אללה ען טול אלמקאם ואלסכני פי כיאם אהל אלטלאח. ישתק "מִדוּר" (שם) מן אלסכני מן "ידורָן ציפרי שמיָא" (דניאל ד:9). ו"הסתופף" (תהלים פד:11) אנקראץׄ מן "פֶן תִסָּפוּ" (במדבר טז:26). וקיל אלתסכף מן "סף הבית" (מל"א יד:17) יעני אלמקאם פי עתבה̈ באב אלקדס. 96א-ב: "שפטני אלהים וריבה ריבי" (תהלים מג:1) אלפצל אלאול עלי ישמעאל והדׄא עלי אלבוֹגֵד (ישו) וקיל אדום. "שלח אורךָ" (שם שם:3) אֵלִיָהוּ אלדׄי ירשד ויניר לי אלסביל אלי אלחק. "ואמתךָ" (שם) וחקךּ אלמשיח אלדׄי ינצר דינךּ אלחק. וקיל "אורךָ" פרגׄ ישראל ואקבאלהם. "ואמתךָ" תחקיק גׄמיע מא ועדהם ובשרהם בה. 49א-ב: "למנצח על השמינית מזמור לדוד" (תהלים יב:1): הדׄא אלמזמור עלי זמאן ישמעאל. "הושיעה ה'" (שם שם:2) פרגׄ ענא יא רב מן אעדאינא פאנה לם יבק פיהם מתפצׄל ולא מן יא מן יאמר במערוף ולא תקה̈ וצאחב אמאנה̈. וקיל תפצׄל עלינא יא רב באלפרגׄ ואן כנא לא נסתחקה (בכה"י: תסתחקה) אדׄ קד פני אלאפאצׄל ואלאכׄיאר מנא ואנעדם אלתׄקאת וקיל אצחאב אלאמאנאת ויכון "פַסּוּ" (שם) מקאם אָפְסוּ. וקיל אנקרצׄוא מקאם "סָפוּ תַמוּ" (שם עג:19) מתׄל שׂלמה ושׂמלה וישתק מן "יחדו יָסוּפוּ נאם ה'" (ישעיהו סו:17). וקד קיל פי "כי גמר חסיד" (תהלים יב:2) אן תמם אלעדו אדיתה פי אלחסיד ויכון "גָמַר" מתעדיא מתׄל גומר, אומר, ומנה "לָאֵל גּוֹמֵר עָלָי" (שם נז:3). 93א: "מוזר" (תהלים סט:9) חתי אכׄותי פי אלמדׄהב ואלנסב (כלומר הרבנים) קד צרת ענדהם לתבאתי עלי נץ אלתורה̈ מגׄתנבא גריבא למא חצל ביננא מן אלכׄלאף. 134א: "צִמְּתַתְנִי" (שם קיט:139) ולקד קמעתני אלגירה̈ לך יא רב ודׄלך אן אעדאי אלמכׄאלפין לי פי כתׄיר מן אלפראיץׄ (כלומר הרבנים) קד נסוא אקאוילךּ אלמנצוצה̈ וגׄפלוא ענהא..."צָעִיר" (שם שם:141) ואנא ענדהם חקיר ומזדרי לאגׄל תבאתי עלי נצוץ אלתורָה̈: ומעד לך פמא אנסי ולא אתרךּ שריעתךּ. 138א: "שׂרים רדפוני חנם ומדברך פחד לבי" (שם שם:161) קאל ואעדאי פהם רוסא ענד קומהם והם יכלבוני באטלא בלא דׄנב ואנא פלא אפזע אלא מנך יא רב ולא אקבל אלא מן נצוצך לא מן קולהם. 38ב: "כִי יעטף" (שם קב:1) יתצׄור עטשא אלי אמרין א' עלם אלפראיץׄ עלי חקיקתהא במגׄי מורה צדק וארשאדה לנא אלי דלךּ ואלתׄאני טלב אלחגׄ אלי בית אללה עז וגׄל כק' "צמאה נפשי" וגומר (שם מב:3). 135ב: וקיל בל הדׄה אלאיאיל תעגׄ לאנהא תגׄי פי זמאן אלציף אלי גדראן אלמא אלתי עאדתהא אן תכון מלא פי זמאן אלשתא פתגׄדהא קד נצׄבת פתתלהף ותעגׄ עטשא. וכדׄלךּ ישראל ילתמסון אלעלום וביאן אלגואמץׄ מן אלתורה̈ אלממתׄל דׄלךּ באלמא כקו' "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיהו נה:1) פלא יגׄדון שיא מן דׄלךּ פיעגׄון אלי אללה עז וגׄל טאלבין מֹרֶה צֶדֶק (פירוש תהלים מב:2: "כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלהים"). 4א: פסר "בַעֲלִיל" (תהלים יב:7) פי אלרובאס מן אלקרינה̈ (=ההקשר).
Codicology
17-11 שורות. חלק מהתוכן מוכתם וחלקו דהה. השלמות ומחיקות של הסופר. בגיליון באים תיקוני "צח". כותרות המזמורים כתובות בכתיבה מזרחית מרובעת. גם ראשי הפסוקים הפותחים אות מאותיות אלפבית במזמור קיט כתובים בכתיבה מזרחית מרובעת. מספרי חלק מהמזמורים באים בגיליון. בחלק מהדפים יש שומרי דפים. מילוי גרפי של שורות. בדפים הבאים יש מספרי קונטרסים: 17א: ה'; 79א: י"א; 102א: י"ב; 119א: י"ח; 126א: י"ט; 28א: כ"ב. בסיום פירוש כל מזמור ציין הסופר נקודתיים או שלוש נקודות והא"א ערבית תחילית. ניקוד ערבי של חלק מהכתוב. ניקוד דיאקריטי: נקודה מתחת לאות ג'י"ם. נקודה בכא"ף הבאה בסוף המילה. ציטוט ראשי הפסוקים וניקוד רובם ניקוד טברני. ניקוד טברני של מילים מקראיות, מילים מלשון חכמים ומילים ארמיות. ציון בגדכפת רפות וה"א רפה בקו קצר מעליהן. בגיליונות הדפים 74ב, 100ב באות השגות על הפירושים בפנים. ב74ב: "אלמעלם סלמון ר' אל' פסّרה (את "הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס" [תהלים עד:20]) אלתפת ללעהד אן קד אמתלוא ארעאע אלארץ' אסתחסאן אלט'לם. 'מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ' מן 'חֲשֻׁכִּים' (משלי כב:29) והדא אקרב מן קול מן יקול מואצ'ע אלט'למה". עלי בן סולימן תרגם את "מחשכי ארץ" "אלמואצ'ע אלמט'למה"; ב100ב: "'נַחֵת גדודֶהָ' (תהלים סה:11) אלתא פיהא אצליה והי בוזן שַחֵת. ו'בְנֶחֶת (בְנַחַת) נשמעים' (בכה"י: פשעים! קהלת ט:17) אלתא פיהא מבניה והי בוזן 'בְּשֶבֶת ישראל בחשבון' (שופטים יא:26) פאדא ליס 'נַחֵת' מן לגה 'בְנֶחֶת'". הגזירה הזאת באה בפנים. סלמון נזכר גם בגיליון הימני של דף 101ב: "שׂלמון ר' אל' וקאל קום אן מענאה (של "מֹשל בגבורתו עולם עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל ירומו למו סלה" (תהלים סו:7) יא 'מושל בגבורתו' יא מן לא יכפא ענה כאפיה וענדך ט'אהר מכשוף אפעאל אלכלק 'הסוררים אל ירומו למו סלה' על סביל אלדעא עלי אלעצאה". עלי בן סולימן תרגם ופירש חלק מהפסוקים. לעיתים תרגם ופירש פסוק במלואו, ולעתים תרגם ופירש חלק ממנו. הביא תרגומים ופירושים חלופיים אנונימיים רבים. בפירושו יש ענייני לשון רבים. השתמש במונחים שקבע חיוג', כגון "דואת אלמתלין" (72ב), "אלמעתל אלעין" (90א). שילב בפירושו את דברי חז"ל. הקדים לציצוט את המילים "מן קולהם". כך בדף 47ב: "מן קולהם חַרִגֶת מָוֶת. ירידון פזע אלמות ותרג'ום אֵימָה חַרְגָא". בדף 80א: "מן קולהם נְיַּנֵּי יַמָּא יענון סמךּ אלבחר" ועוד. שילב גם את התרגומים הארמיים למקרא, כגון בדפים 47ב, 77א, 111ב, 112א, 142ב. יש שני עותקים נוספים מהעיבוד הזה. האחד הוא כתב יד I: 3643. השני כולל את כתבי היד I: 3579, 3580.
History
Yevr. I
The manuscripts of the First Firkovich Collection (now known as RNL Yevr. I) were collected by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) on the Crimean Peninsula, in the Caucasus, and during his first trip to the Near East in 1830. This collection contains 830 manuscripts, 277 of them (numbers 554-830) being Qaraite. Even though this collection is basically a Hebrew one, it does contain 75 Arabic manuscripts, mostly containing Qaraite works (many of them biblical commentaries by Yefet ben ʿEli and Salmon b. Yeruḥim). (David Sklare, “A Guide to Collections of Karaite Manuscripts”, in Karaite Judaism: A Guide to its History and Literary Sources, ed. M. Polliack, Leiden: Brill, 2003, 893–924 [907]). Most of these 75 Arabic manuscripts were acquired in 1830, probably by the agency of David ben Avraham ha-Levi (Jerusalem), brother of Moshe ben Avraham ha-Levi (1810-1905, Qaraite chief rabbi in Cairo) (see Zeev Elkin / Menahem Ben-Sasson, “Abraham Firkovich and the Cairo Genizas in the Light of his Personal Archive” [Hebrew], Peʿamim 90 (2002), 51–95, [65, n. 48]). The First Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1862 for 100,000 silver roubles.
The Second Firkovich collection was acquired by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) during his second trip to the Near East between the years 1863 and 1865. It consists of more than 15,000 items, including Hebrew, Arabic, Judaeo-Arabic and Samaritan manuscripts. The majority of the collection appears to have originated from the Qaraite synagogue in Cairo. The Hebrew manuscripts of the Second Firkovich Collection were divided into several separate collections.
RNL Yevr. II A
Contains Hebrew works of law, exegesis, grammar and philology, theology, documents, etc. This collection contains 2,947 manuscripts. These include 896 bibliographical items (including different texts found in a single miscellany) which are Qaraite. The manuscripts are almost entirely later, Eastern European ones containing liturgical texts, piyyutim and documents.
RNL Yevr. II B
Contains biblical manuscripts written on vellum (1,582 items).
RNL Yevr. II C
Contains biblical manuscripts written on paper (728 items). Most of them are Hebrew biblical texts, but it also contains some other works, such as RNL Yevr. II C:1, a copy of Saʿadyah Gaon’s Tafsīr comprising 550 folios, copied at the end of the tenth century or the very beginning of the eleventh, or RNL Yevr. II C:725, Yefet ben ʿEli's commentary to Ezekiel.
RNL Yevr. II K
Contains 76 ketubbot, mostly Qaraite if not all. (Sklare 2003, 907).
The Judeo-Arabic manuscripts of the Second Firkovich Collection are divided into two series:
RNL Yevr.-Arab. I (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., First Series)
Contains 4,933 items (although only 4,924 are in microfilm at the IMHM).
RNL Yevr.Arab. II (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., New Series)
Contains 3,430 items.
RNL Arab.-Yevr.
Contains 382 manuscripts of Jewish texts in Arabic characters.
RNL Firk. Arab.
Contains 656 items of mostly Muslim texts and documents in Arabic characters.
The Second Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1876.
Credits
Suggested Citation
St. Petersburg, National Library of Russia, Yevr.-Arab. I 1454. In Digital Handbook of Jewish Authors Writing in Arabic, edited by Miriam Goldstein and Ronny Vollandt et. al. Accessed 15 September 2026, https://jalit.org/manuscript/85