Content
Summary
תוכן: פירוש א:4-1 (דפים 4-1); פירוש א:11-9 (דפים 15+ 5); פירוש א: 11 (דפים 11-8); פירוש א:14-12 (דפים 6+ 13); פירוש א:14 (דפים 12+ 14+ 7); פירוש א:17-15 (דף 16); פירוש א:21-ב:19 (דפים 26-17); פירוש ג:11-6 (דפים 28-27); פירוש ג:22-ד:9 (דפים 30-29); פירוש ה:24-1 (דף 37); פירוש ו:20-16 (דף 31); פירוש ז:22-ט:3 (דפים 32+ 36+ 34-33+ 35+ 34a); פירוש ט:15- 20 (דף 38); פירוש ט:24-י:2 (דף 39); פירוש י:19-יא:3 (דפים 41-40); פירוש יא:10-7 (דף 42); פירוש יב:13-יג:7 (דף 43); פירוש יד:17-9 (דף 44); פירוש טו:16-13 (דף 45); פירוש טז:13-8 (דף 47); פירוש יז:20-יח:1 (דף 46); פירוש יח:12-יט:2 (דפים 54-48); פירוש יט:15-11 (דף 55); פירוש כג:2-כד:1 (דפים 58-56); פירוש יט:27-כב:12 (דפים 68-59+ 74+ 72-69); פירוש כד:14-3 (דפים 76-75); פירוש כה:16-7 (דף 77); פירוש כה:31 (דף 73); פירוש כו:33-כז:45 (דפים 82-78). מוזכר: לגה אלערב (=לשון הערבים, ערבית; 2א, 41א-ב); אלערבי (=ערבית; 2ב, 4ב, 16א, 32ב, 63א); אלערביה (=ערבית; 42א); אלעבראני (=עברית; 2א, 23ב, 72א); אלכתאב (=המקרא; 5ב, 41א, 43ב); אבואב אלרחמה (=שער הרחמים; 44ב); אלקדס (ירושלים; 44ב); אלעראק (בבל; 44א); אלשאם (ארץ ישראל; 44א, 45ב, 51ב, 52א); אלתוחיד (=הייחוד, מונותאיזם; 44ב); אלדניא (=העולם הזה; 45ב, 57א); ארץ ישראל (40א, 69ב); אלכתאב אלמשתמל עלי אללגה (=הספר הכולל את הלשון העברית; ספר הדקדוק של אבו אלפרג' הרון; 32א); אלמשורר (=המשורר, דוד המלך; 15ב, 34aא); אלהנד (=הודו; 56ב); חראן (חרן; 51ב, 62א); בית שני (82ב); אלתרג'ום (=התרגום, ארמית; 68ב); הר המוריה (69א, 71א); אהל אללגה (=אנשי הלשון, דובריה); בלאד אלערב (=ארצות ערב; 42א); אבו יוסף אלקרקסאני ( בשוליים התחתונים של 23ב; השגה של סופר שני על הבא בַפנים). זהוי: חלק מהתוכן מקביל לכתב יד I: 1754. כתב היד הזה כולל חלקים מקיצור אבו אלפרג' הרון לפירוש יוסף אבן נוח לחומשים בראשית-שמות. דוגמה: "'ויהי כל הארץ' (בראשית יא:1) קו' 'שפה אחת' (שם) יעני לגה וא[חדה] כאן לג'מיע אלנאס דלך אלוקת אמא עבראניה או אעג'מיה או גירהמא. [ו]קו' 'ודברים אחדים' (שם) בעד קו' 'שפה אחת' יעני מע כון לגתהם ואחדה כאן איצ'א כלאמהם ואח[ד] אי מ[ת]פק גיר מכתלף אד קד יכון לגה קום ואח[ד]ה וכלאמהם בהא מכתלפא כלגה אלערב מתלא אלתי לא יואפק כלאם כל בטן מנהם אלבטן אלאכר אמא לאתפאק אחד אלבטנין עלי אלפאט' מכצוצה מן אללגה לם יתפק עליהא אלבטן אלאכר או לטריקה להם פי אלכטאב מן אטאלה ואיג'אז פי נפס אללפט' לא פי אלמעני ויקאל פי אלכל מתכלם בלגה אלערב פכדלך כאנת חאל דור הפלגה קבל אן יבדד[ה]ם עז וג'ל" (דף 41). תוכן זה זהה לבא בכתב יד I: 1754, עמודים 240ב-241א.
Text 1
32: ולא ימתנע אן יכון דׄלך ("וַיִּמַח את כל היקום...וַיִּמָּחוּ מן הארץ" [בראשית ז:23]) מן באב מטאועה̈ אלמפעול לפאעלה מתׄל "יסרתני ואוסר" (ירמיהו לא:17) ואשבאהה כמא מצׄי שרחה פי באבה פי אלגׄזו אלסאדס מן אלכתאב אלמשתמל עלי אללגה̈ יעני מחאהם פאמתחו כמא קאל פי אלערבי דפעהם פאנדפעו ומא גׄרי מגׄראה̈. 67ב-68א: וקו' "הרחק כמטחוי קשת" (בראשית כא:16) תקדירה̈ כמטחוה המטרה לפני הקשת ומענאה̈ כבעד אלברגׄאס ען אלראמי ען אלקוס והו לפטׄ גׄמע ואלואו מן אצלה ואמרה טַחֵו בוזן נַחֵם יגׄי אסם אלפאעל מנה מְטַחֵו מתׄל "מנחם" (איכה א:2) ואלגׄמע אלגיר מצׄאף מְטַחַוֵים מתׄל "מאין אבקש מנחמים" (נחום ג:7) וענד אלאצׄאפה̈ גׄא "כִמְטַחַוֵי קשת" מתׄל "מְנַחַמֵי עמל" (איוב טז:2) פחצלת לגה̈ אלתטיין עלי צׄרבין אחדהמא אלואו מן אצלה מתׄל הדׄא אלמוצׄע ואלאכׄר בגיר ואו מתׄל "וטח את הבית" (ויקרא יד:42), "ואחרי הטוח" (ויקרא יד:43), "טחי תפל" (יחזקאל יג:11), "טחו להם תפל" (יחזקאל כב:28) ואשבאה דׄלך ודׄלך מתׄל לגה̈ אלסלו אלתי בעצׄהא בגיר ואו אצלא מתׄל "שלו כל בגדי בגד" (ירמיהו יב:1), "ישליו אהלים" (איוב יב:6), "ישליו אהביך" (תהלים קכב:6) ובעצׄהא בואו אצלי נחו "שָׁלו בָה" (יחזקאל כג:42), "לא שלותי" (איוב ג:26), "שלוה בארמנותיך" (תהלים קכב:7) ואמתׄאל דׄלך כתׄיר.
Codicology
23-19 שורות. בדפים 34a, 38 מספר השורות אינו מלא בשל קרעים. חלק מהתוכן חסר בשל קרעים, חלקו מוכתם וחלקו דהה. בחלק מהדפים יש קפלים, כגון דפים 12, 55, 73, 78-75. בשל כך חסר לעיתים תוכן. השלמות ומחיקות של הסופר. בגיליון הימני של עמוד 19ב באה השלמה של סופר שני. הסופר הזה תיקן בגיליון הימני של עמוד 20ב מילה בַפנים. מילוי גרפי של שורות. בדפים 26, 66 יש שומרי דפים. ב46ב באה הכותרת: "וירא אליו ייי באלוני" (בראשית יח:1). היא כתובה בכתיבה מזרחית מרובעת. ניקוד דיאקריטי: ג'י"ם מסומנת לעיתים בנקודה עילית. כ'א"א מסומנת בקו עילי קצר (78ב). גי"ן מסומנת בקו עילי קצר (30ב). ניקוד ערבי ספורדי. ניקוד טברני של מילים מהפסוקים המפורשים, של מובאות מקראיות ומילים אחרות. בגדכפת רפות מסומנות לעיתים בקו עילי קצר (19ב; 27א; 45א; 63א). ניקוד טברני של מילים ערביות. בעמודים 20ב, 22ב ובדף 23 העיר הסופר השני בגיליון על הבא בַפנים. עמוד 20ב, שוליים תחתונים: "אקול הדא עלי מדהבנא אנמא הו פי צבא הארץ אעני אלשהואת, וכאן יג'ב עלי אלשיך רצ'י אללה ענה אן יכצץ פי הדא אלמכאן ליסלם כלאמה מן אעתראץ' אלמשגבין"; (הדברים מוסבים על פירוש בראשית ב:1). עמוד 22ב, גיליון ימני: "אקול אן הדא אלקול ליס מסתחסן מן אלשיך ר'א'ע' לאן פצ'ילתה אכבר בדלך ולסנא מעתרצ'ין עליה בל דאכרון מא תעלמנאה מן טריקתה פאקול אן אחסן אלאקואל פיה אנה אעלאמא לנא בתסאויהמא ענד אלבארי ג'ל תנאוה פי חאל כלקתהמא אי אנה כלקהמא ג'מיעא בלא מאדה ומן לא מאדה בל באלקול"; (הדברים מוסבים על פירוש בראשית ב:4). עמוד 23א, גיליון שמאלי: "אכתאר בעץ' פצ'לא אלמפסרין אן יכון הדא מן באב מושך עצמו ומושך אחרים פיכון תקדירה ענדה ולא אד לאנה מעטוף עלי 'כי לא המטיר' (בראשית ב:5)"; (הדברים מוסבים על פירוש בראשית ב:6). עמוד 23ב, שוליים תחתונים: "אקול כאלף אלשיך ההנא מדהב אלשיך אלאמאם אלפאצ'ל אבו יוסף אלקרקסאני פי אמר אלנשמה ואלרוח ואלנפש לאן אלשיך אבו יוסף ר'א'ע' מדהבה אג'רי עלי קאנון אלחכמה מן הדא אלקול אד הדא אמיל אלי מדהב אלאטבא מנה אלי מדהב אלחכמא ע אלמת..ע.."; (הדברים מוסבים על פירוש בראשית ב:7). אבן נוח ציטט את ראשי הפסוקים, אחר כך פירש את תוכנם המלא. לרוב לא תרגם את הפסוקים. בסיום עמוד 11ב בא תרגום בראשית א:12; בעמוד 13ב בא תרגום בראשית א:15-14. הציג לעיתים שאלות ("מסלה") והשיב עליהן (29א; 46ב; 65ב; 66ב). שילב בפירושו ענייני לשון. הביא פירושים אנונימיים.
History
Yevr. I
The manuscripts of the First Firkovich Collection (now known as RNL Yevr. I) were collected by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) on the Crimean Peninsula, in the Caucasus, and during his first trip to the Near East in 1830. This collection contains 830 manuscripts, 277 of them (numbers 554-830) being Qaraite. Even though this collection is basically a Hebrew one, it does contain 75 Arabic manuscripts, mostly containing Qaraite works (many of them biblical commentaries by Yefet ben ʿEli and Salmon b. Yeruḥim). (David Sklare, “A Guide to Collections of Karaite Manuscripts”, in Karaite Judaism: A Guide to its History and Literary Sources, ed. M. Polliack, Leiden: Brill, 2003, 893–924 [907]). Most of these 75 Arabic manuscripts were acquired in 1830, probably by the agency of David ben Avraham ha-Levi (Jerusalem), brother of Moshe ben Avraham ha-Levi (1810-1905, Qaraite chief rabbi in Cairo) (see Zeev Elkin / Menahem Ben-Sasson, “Abraham Firkovich and the Cairo Genizas in the Light of his Personal Archive” [Hebrew], Peʿamim 90 (2002), 51–95, [65, n. 48]). The First Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1862 for 100,000 silver roubles.
The Second Firkovich collection was acquired by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) during his second trip to the Near East between the years 1863 and 1865. It consists of more than 15,000 items, including Hebrew, Arabic, Judaeo-Arabic and Samaritan manuscripts. The majority of the collection appears to have originated from the Qaraite synagogue in Cairo. The Hebrew manuscripts of the Second Firkovich Collection were divided into several separate collections.
RNL Yevr. II A
Contains Hebrew works of law, exegesis, grammar and philology, theology, documents, etc. This collection contains 2,947 manuscripts. These include 896 bibliographical items (including different texts found in a single miscellany) which are Qaraite. The manuscripts are almost entirely later, Eastern European ones containing liturgical texts, piyyutim and documents.
RNL Yevr. II B
Contains biblical manuscripts written on vellum (1,582 items).
RNL Yevr. II C
Contains biblical manuscripts written on paper (728 items). Most of them are Hebrew biblical texts, but it also contains some other works, such as RNL Yevr. II C:1, a copy of Saʿadyah Gaon’s Tafsīr comprising 550 folios, copied at the end of the tenth century or the very beginning of the eleventh, or RNL Yevr. II C:725, Yefet ben ʿEli's commentary to Ezekiel.
RNL Yevr. II K
Contains 76 ketubbot, mostly Qaraite if not all. (Sklare 2003, 907).
The Judeo-Arabic manuscripts of the Second Firkovich Collection are divided into two series:
RNL Yevr.-Arab. I (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., First Series)
Contains 4,933 items (although only 4,924 are in microfilm at the IMHM).
RNL Yevr.Arab. II (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., New Series)
Contains 3,430 items.
RNL Arab.-Yevr.
Contains 382 manuscripts of Jewish texts in Arabic characters.
RNL Firk. Arab.
Contains 656 items of mostly Muslim texts and documents in Arabic characters.
The Second Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1876.
Credits
Suggested Citation
St. Petersburg, National Library of Russia, Yevr.-Arab. I 3229. In Digital Handbook of Jewish Authors Writing in Arabic, edited by Miriam Goldstein and Ronny Vollandt et. al. Accessed 15 September 2026, https://jalit.org/manuscript/3