Persons referenced
- עלי בן סולימן? (ראו להלן, תיאור כתב היד)
Places referenced
- תניס (עיר במצרים; דף 58א)
Works referenced
Content
Summary
תוכן: עיבוד פירוש אבו אלפרגׄ הרון לאיוב: פירוש ו:14-מ:18 (דפים 40-1); פירוש מא:12-מב:11 (דפים 42-41ב, שורה 8). קיצור פירוש יוסף אבן נוח: פירוש א:1-מב:13 (דפים 42ב, שורה 9- 58א). מוזכר: אלתרגום (=התרגום, ארמית; 3א, 23ב, 29א, 32ב); יום אלמחאכמה ואלמחאסבה (=יום המשפט והחשבון, יום הדין; 12א); אלדניא (=העולם הזה; 14ב, 26א, 33א, 42א); דור המבול (15א, 15ב, 16א); אלמשנה (=המשנה; 15ב); אלדהריה (=המאמינים בנצחיות העולם; 15ב); נֹחַ (15ב); אהל סדום (=אנשי סדום; 16א); אלאכרה (=העולם הבא; 26א); אהל אלעראק (=אנשי בבל; 26ב-27א); גיהנם (34ב); לשון משנה (36א); אהל אללגה (=אנשי הלשון, כלומר דובריהָ; 52א). זהוי: הנוסח המקורי של פירוש אבו אלפרג' הרון לאיוב בא בכתבי היד I: 3645, דף 26ב+I: 3863, דף 1+ I: 3645, דפים 27- 34א+ I: 4461, דפים 111- 128א+ I: 3645, דפים 35ב-43א. כתבי היד האלה הם עותקים שונים של "תפסיר אלאלפאטׄ אלצעבה̈ פי אלמקרא" לאבו אלפרגׄ הרון. התוכן המלא של פירוש יוסף אבן נוח לאיוב בא בספר G. Khan, The early Karaite tradition of Hebrew grammatical thought: including a critical edition, translation and analysis of the Diqduq by Abu Ya‘qub Yusuf ibn Nuh on Hagiographa, Leiden; Brill, 2000 , עמ' 417-356.
Text 1
דף כותרת: "בשם ייי אלהי ישראל. מנתזע מן דקדוק בן נח נ"נ" (42ב). 11א-ב: "רוּחִי זָרָה לְאִשְתִּי" (איוב יט:17) רוחי תגׄנבת לזוגׄתי יעני צרת ענדהא כאלאגׄנבי אלדׄי לא תרחמה. ולמגׄי אללחן פי אול אלכלמה̈ פסרת פעלא לא אסמא בכׄלאף "אש זרה" (ויקרא י:1). וקיל רוחי אנעצרת מן מקאסאה זוגׄתי מן "לא זרו ולא חבשו" (ישעיהו א:6). "וְחַנּוֹתִי לבני בִטְנִי" (איוב יט:17) ואטלב רופי מן אולאד בטני יעני אני אסלהם אן ירופוני בקצׄא חאגׄה̈ לי. ואדׄא כאן אולאדה קד מאתו בסקוט אלבית עליהם פמן הם הולא אלדׄי קאל ענהם "לבני בטני"? קיל אנה עני בה אולאד אולאדה ואהל עשירתה פסמאהם בהדׄא אלאסם למא גׄרו ענדה מגׄרי אולאדה פי אלמחבה̈ כתסמיה̈ אבן אלאבן אבנא כ"ק "יהוא בן נמשי" (מל"ב ט:20) והו "בן יהושפט בן נמשי" (מל"ב ט:2). וקיל אנה עני בה אולאד ממלוכה לאנה כאן יחסן אליהם כמא יחסן אלאנסאן אלי אולאדה וכמא קאל "אם אמאס משפט עבדי" (איוב לא:13). "גַם עֲוִילִים" (איוב יט:18) איצׄא אלאטפאל מן "ישלחו כצאן עויליהם" (איוב כא:11). ולהם אסם תאן מן שואד אסמאיהם והו תַעֲלוּל כ"ק "ותעלולים ימשלו בם" (ישעיהו ג:4), "גם אני אבחר בתעלוליהם" (ישעיהו סו:4). ולהם אסם תׄאלתׄ איצׄא לאחק באלאסמין פי אלשדוד והו עוּל כ"ק "התשכח אשה עולהּ" (ישעיהו מט:15), "עול ימים" (ישעיהו סה:20). ולהם אסם ראבע עלי צׄרב מן אלאשתהאר והו עוֹלָל כ"ק "עוללים שאלו לחם" (איכה ד:4), "נפש עולליך" (איכה ב:19). ולהם אסם כאמס והו עוֹלֵל כ"ק "עוֹלֵל וְיוֹנֵק" (ירמיהו מד:7), "עוללים ויונקים" (תהלים ח:3). 15א-ב: "וְשִׁפְעַת מַיִם תְכַסֶךָ" (איוב כב:11) קיל וקדרת אן לא יאתי עליך עדו ישבה שפעת מים והו תראדף אלמא ויכון תקדירה ולא שפעת מים. וקיל וטׄננת אן סחאב אלמא תמטר עלי צׄיאעך ותדום לך אלנעמה̈. וקיל "ושפעת מים" וסחאב אלמא מן אלמעני לאן הדׄה אללפטׄה̈ תפסר עלי אשיא מכׄתלפה̈ בחסב אלקראין אחדהא מוכב מתׄל "שפעת יהוא" (מל"ב ט:17). ותׄאניהא קטאר מתׄל "שפעת גמלים" (ישעיהו ס:6). ותׄאלתׄהא אסטול או מא יגׄרי מגׄראה ממא יפיד אגׄתמאע אלמראכב מתׄל "שפע ימים" (דברים לג:19). וראבעהא אלסחאב מתׄל אלמוצׄע אלמקדם דׄכרה ומתׄל "התרים לעב קולך ושפעת מים תכסךּ" (איוב לח:34). ויקאל אנהם יוקעונהא פי אלמשנה̈ עלי תתאבע אלאשיא ודׄלך ירגׄע אלי אלפואיד אלמקדם דׄכרהא. 22א: "ותְמורָתָה כְלִי פָז" (איוב כח: 17) וְלֹא יעטא בדלהא ועוצׄהא אלאלה אלחסנה̈ אלמצוגה̈ אלדׄהב אלאבריז אלפאיז מתׄל "ומפז רב" (תהלים יט:11) לאן תקדיר אלכלאם ולא תמורתה כלי פז מן באב מושך עצמו ומושך אחרים. 34א: "כִּי חֵמָה פֶן יְסִיתְךָ בְסָפֶק (בכתב היד: בְשָׂפֶק) וְרַב כֹפֶר אַל יַטֶּךָּ" (איוב לו:18): פאן הדׄה אלחמיה̈ אלתי תסתעמלהא מענא ומע רבך נכאף אן יגרך אלמהל עליהא פתספך בך אלי אלקבר: וקיל אכאף אן יגרך אלמהל עלי גיצׄך פילקיך פי כטר אלמאאתם ולא יעדל בך אלעקאב בדל אלכתׄיר מן אלדיה: ישתק "בְסָפֶק" (בכתב היד: בְשָׂפֶק") עלי אלתפסיר אלתׄאני מן קולהם "ספק נפשות" (יומא ח ד). וקיל "כי חמה" יעני אן הדׄה אלחמה̈ אלתי תסתעמלהא מע אללה ומע מן ינצחק! יגׄב אן תתרכהא "פן יסיתך בספק" כילא יזילך בצׄרבה̈ ואחדה̈ ויכון "יסיתך" ויסירך ואחד ויכון "בספק" בצׄרב מן "ספקתי על ירך" (ירמיהו לא:18). וקיל איצׄא "פן יסיתך" כילא ימנעך אלסלאמה̈ ואלענאיה̈ באלצׄרב מן "ויסיתם אלהים ממנו (בכתב היד: מעליו)" (דה"ב יח:31). 8ב: "מִנְלָם" (איוב טו:29) כלאמהם במתאבה̈ מלם יעני ליס תנבסט להם כלמה̈ ולא אמר ינפד. וקיל מנזלהם אלדׄי יביתו פיה במתאבה̈ מלונם מתׄל שמלה ושלמה. וקיל תמאם עמרהם מן "כַנְלוֹתְךָ לִבְגֹד" (ישעיהו לג:1). 42ב: קיל אן כבר איוב אנמא רפע אלינא ליתאסא בה ישראל פי אלגלות אלדׄי סילקו פיה מן אלאמם אשד ממא לקי איוב מן אצחאבה ואן אללה בעד צברהם יעוצׄהם ויבין צחה̈ מדׄהבהם ויכׄגׄל כל מכׄאלף למדׄהבהם פכדׄלך יפעל אלבארי גׄל אסמה ותקדס כמא ועד וקאל "תחת בשתכם משנה" (ישעיהו סא:7) ויגׄעלנא מן אהלה במנה וכראמה̈. ברוך ייי לעולם אמן ואמן (חתימת הפירוש. היא של המעתיק).
Codicology
22-17 שורות. בדפים 54-45 מספר השורות הוא 13-10. העמודים בדפים האלה קטנים והשורות קצרות. בדף 58א יש 8 שורות. דף 58ב ריק. חלק מהתוכן מוכתם. מעט מתוכן דפים 40, 42- 44, 55- 58א חסר בשל קרעים קטנים. בחלק מהדפים יש השתקפות של תוכן אחר. בשל כך יש תוכן לא קריא. השלמות ומחיקות של הסופר. בגיליון השמאלי של דף 8א בא התיקון "גלט'" ל"לגט" שבַפנים. תיקון זה הוא של סופר אחר. בדפים 10, 40 יש שומרי דפים. בגיליונות הדפים 4ב, 9ב, 16ב, 23א כתובה סמ"ך, להורות על תחילת סדר חדש. היא מקושטת. בדפים 11א, 21א, 31א באים מספרי הקונטרסים ח', ט', י'. בשוליים התחתונים של דפים 10ב, 20ב, 30ב, 40ב באים מספרי קונטרסים שהסתיימו בהם: ז', ח', ט', י'. בדפים 50ב, 52ב, 54ב יש ניסויי קולמוס בערבית. ניקוד טברני של המילים המבוארות. בגדכפת רפות וה"א נחה מסומנות לעיתים בקו קצר מעליהן. בחלק מהמקרים המילים המבוארות מוטעמות. ניקוד טברני של מובאות מקראיות ומילים אחרות. ניקוד טברני של מילים ערביות. ניקוד דיאקריטי: גי"ן מסומנת לעיתים בקו קצר מעליה ("גצ'ת" [8ב]; "אגטיהא" [27א]; "יגרך" [34א]). כ'א"א מסומנת לעיתים בקו קצר מעליה ("ויכ'תמון" [19א); "יכ'תמו" [19א]; "יכ'ים" [19ב]; "אכ'פאי ענהם" [40א]; "תֻכִ'יף" [41א]). ניקוד ערבי ספורדי. לעיתים הדגיש הסופר אותיות עבריות בסימן שַדַּה הערבי: "יִמַّל קְצִירוֹ" (יח:16; 10ב), "וְהָשַׁמّוּ" (כא:5; 13ב) ועוד. לעיתים הדגיש אותיות עבריות בדגש העברי ובשַדַּה הערבית: "כִּי רִצַּّץ" (כ:19; 12ב), "וְצַעֲקַת עֲנִיִּّים" (לד:28; 31א) ועוד. את השילוב הזה מוצאים גם במילה ערבית: "פיֻצַרִּّך" (32א). ציטוט שגוי: "וְעֵדֵיכֶם אֶתְבוֹנָן" (לב:12: "וְעָדֵיכֶם"; 28א). כתב היד כולל שני פירושים קראיים לאיוב. האחד הוא עיבוד פירוש אבו אלפרגׄ הרון לאיוב (דפים 42-1). הוא בן זמנו של המעתיק. בשני מקומות הביא המעתיק את דבריו, והקדים להם את הברכה: "אדאם אללה חראסתה" (=ישמרהו ה' לעד; 6א; 30א). אבו אלפרגׄ הרון פירש מבחר פסוקים. חלק מפירושו הוא במתכונת גלוסר אטימולוגי: תרגום המילים וציון גיזרונן. לעיתים העניין וההקשר הם המקור לתרגום: "מן אלמוצׄע" (9ב: "'גִלְדִּי' [טז:15] גׄלדי מן אלמוצׄע"; 10א: "'קִנְצֵי' [יח:2] חۥגׄגׄ מן אלמוצׄע" ועוד); "מן אלמעני" (20א: "'פַּרְשֵׁז' [כו:9] בסט מן אלמעני"; 20ב: "'הֵסִיר מִשְׁפָטִי' [כז:2] אזאל דולתי מן אלמעני" ועוד); "מן אלמגׄאורה̈" (2א: "'וְגוּשׁ עָפָר' (ז:5) ונגש אלתראב יעני אלדביב אלדׄי ינגש פי אלתראב מן אלמגׄאורה̈"). לעיתים הסתפק בתרגום המילים, כגון "'יָקוֹט כִסְלוֹ ובֵית עַכָבִישׁ מִבְטַחוֹ' (ח:14) יקנט מעולה ובית אלענכבות מתכלה" (2ב); "'וְיֶרֶב אֲמָרָיו לָאֵל' (לד:37) ויכתׄר מכאצמתה ואקואלה ללכׄאלק" (32א). לעיתים ביאר את תרגומו, כגון "'בְכוֹר מָוֶת' (יח:13) בכׄיר אלמות יעני אול מא יחדתׄ מן אלמות כאלולד אלבכר" (10ב). לעיתים לא תרגם את המילים המצוטטות אלא רק פירשן. פירושיו נפתחים הרבה במילה "יעני". לעיתים הם נפתחים במילים "יומי אלי" (11א; 22א). הביא תרגומים ופירושים אנונימיים רבים. ענייני הלשון רבים בפירושיו. המינוח הלשוני שלו: "חרוף אלשרט ואלגׄזא" (=מילות התנאי ותשובתו; 30א); "אסם אלנועיה̈" (=שם הסוג; 40ב); "תצריף" (=נטייה; 40ב); "תצריף מתעדי" (=נטיית פועל יוצא; 22ב); "תצריף גיר מתעדי" (=נטיית פועל לא יוצא, עומד; 22ב); "פאעל" (=פועֵל; 22ב); "מפעול" (=פעול; 22ב); "מתאל פעיל" (=תבנית, כלומר משקל, פָעיל; 22ב); "אללחן" (=הטעמה; 2א, 27א, 30א); "אסם אלפעל" (=שם הפעולה; 2ב, 31א); "ואו נאקל אלי אלמסתקבל" (=וי"ו המעתיקה את הפועל מעבר לעתיד [וי"ו ההיפוך]; 2א); "מפעול" (=בינוני פעול; 5א); "ואו במעני חתי אלמפידה̈ אלגאיה̈" (=וי"ו בהוראת עד; 7א); "תראדף" (=הכפלת אות; 14א, 20ב, 34ב); "אסמא אלתאנית באלהא" (=שמות ממין נקבה בה"א; 16א); "כאף אלמכאטב" (=כ"ף של הנוכח; 16א); "הא אלתעריף" (=ה"א היידוע; 18א); "צׄמיר אלמתכלם" (=כינוי המדבר; 18א); "תקדים חרף עלי חרף" (=הקדמת אות לאות, שׂיכּול אותיות; 4א; 20ב, 21א, 24ב); "פאעל" (=בינוני פועל; 22ב); "אסם אלגׄנס" (=שם הסוג; 23א); "נקטתין" (=נקודתיים, צירי; 26א); "אלגׄמע אלמקטוע" (=ריבוי בהפסק; 32א). פירש מילים לפי דברי חז"ל (3א: "מן קולהם 'טס פלוני'"; 5א: "והו כקולהם 'בפחי נפש'"; 8א: "כקולהם 'זכות פל''"; 14א: "מן קולהם ען אלחבלי 'אשה עברה'"; 34א: "מן קולהם 'ספק נפשות'"). בארבעה̈ מקומות השתמש בכלל הפרשני "מושך עצמו ומושך אחרים" (4א, 22א, 32א, 41א). בשני מקומות השיג המעתיק על דברי אבו אלפרגׄ הרון: "קאל אדאם אללה חראסתה והו ("שוֹלָל" [איוב יב:17]) בוזן 'והִנֵה שׂוֹרָף' (ויקרא י:16). ולקאיל אן יקול אן לו כאן 'שוֹלָל' פעל לם יסם פאעלה̈ לגׄא שׁוּלָּל מתׄל 'יוּלָּד' (בראשית מא:50) ואנה לא יגׄוז וזן 'שׁוֹלָל' ב'שׂוֹרָף' לאן 'שׂוֹרָף' אנמא לם יגׄי שׂוּרָּף לאן אלריש יקל קבולה אלדגש וליס כדׄלך חכם 'שוֹלָל'" (6א). אין לשקול את "שוֹלָל" במשקל "שוֹרָף", כי אינו פועל סביל; "פסר אדאם אללה חראסתה 'בינָה' (איוב לד:16) אמר לתקדם אללחן קאל ולו כאן אסם כאן אללחן מתאכׄר ואסקט 'אם' (שם) לאנהא לא תדכׄל עלי אלאמר לאנהא מן חרוף אלשרט ואלגׄזא ומעני אלשרט ואלגׄזא מסתחיל פי אלאמר ויצח פי אלכׄבר. וימכן אן יקאל אדׄא כאן כל אמר במתׄלה מצדר פלא מאנע מן כון 'בינה' אסם מצדר ואן כאן אללחן מתקדם ואדׄא גׄאז דׄלך פלא וגׄה לאסקאט 'אם' ויכון תפסירה ואן כנת דׄאת פהם אן ואן יגׄב אן תפהם הדׄה פהמא" (30). השגות אלה מלמדות שהמעתיק בקי בחכמת הלשון. אפשר שהוא עלי בן סולימן. עלי בן סולימן העתיק חיבורים פרשניים ודקדוקיים של חכמי הקראים. אפשר שכתב היד הנידון הוא אחת מהעתקותיו. בדפים 26ב-27א ציין המעתיק את מסורת הקריאה הבבלית לשתי מילים באיוב לא: "ואהל אלעראק יקרוה 'לָאוֹרֵחַ' (פסוק 32: "לָאֹרַח")...וכדׄלך איצׄא יקרו 'כתפי משכמָה' (פסוק 22) מפִק הא: 'מִשִכְמָהּ'". תוכן זה אינו של אבו אלפרגׄ הרון לפי הבא בכתב יד I: 4461, דף 119א. הפירוש השני הוא קיצור פירוש יוסף אבן נוח לאיוב (דפים 42ב-58א). בדף 55ב בירך אותו המעתיק בברכת המתים: "קאל רח' אללה תפסירהא ("גְּדֵלַנִי כאב" [איוב לא:18]) צאר מתרביא מעי...".
Paleography
Hand 1
History
Yevr. I
The manuscripts of the First Firkovich Collection (now known as RNL Yevr. I) were collected by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) on the Crimean Peninsula, in the Caucasus, and during his first trip to the Near East in 1830. This collection contains 830 manuscripts, 277 of them (numbers 554-830) being Qaraite. Even though this collection is basically a Hebrew one, it does contain 75 Arabic manuscripts, mostly containing Qaraite works (many of them biblical commentaries by Yefet ben ʿEli and Salmon b. Yeruḥim). (David Sklare, “A Guide to Collections of Karaite Manuscripts”, in Karaite Judaism: A Guide to its History and Literary Sources, ed. M. Polliack, Leiden: Brill, 2003, 893–924 [907]). Most of these 75 Arabic manuscripts were acquired in 1830, probably by the agency of David ben Avraham ha-Levi (Jerusalem), brother of Moshe ben Avraham ha-Levi (1810-1905, Qaraite chief rabbi in Cairo) (see Zeev Elkin / Menahem Ben-Sasson, “Abraham Firkovich and the Cairo Genizas in the Light of his Personal Archive” [Hebrew], Peʿamim 90 (2002), 51–95, [65, n. 48]). The First Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1862 for 100,000 silver roubles.
The Second Firkovich collection was acquired by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) during his second trip to the Near East between the years 1863 and 1865. It consists of more than 15,000 items, including Hebrew, Arabic, Judaeo-Arabic and Samaritan manuscripts. The majority of the collection appears to have originated from the Qaraite synagogue in Cairo. The Hebrew manuscripts of the Second Firkovich Collection were divided into several separate collections.
RNL Yevr. II A
Contains Hebrew works of law, exegesis, grammar and philology, theology, documents, etc. This collection contains 2,947 manuscripts. These include 896 bibliographical items (including different texts found in a single miscellany) which are Qaraite. The manuscripts are almost entirely later, Eastern European ones containing liturgical texts, piyyutim and documents.
RNL Yevr. II B
Contains biblical manuscripts written on vellum (1,582 items).
RNL Yevr. II C
Contains biblical manuscripts written on paper (728 items). Most of them are Hebrew biblical texts, but it also contains some other works, such as RNL Yevr. II C:1, a copy of Saʿadyah Gaon’s Tafsīr comprising 550 folios, copied at the end of the tenth century or the very beginning of the eleventh, or RNL Yevr. II C:725, Yefet ben ʿEli's commentary to Ezekiel.
RNL Yevr. II K
Contains 76 ketubbot, mostly Qaraite if not all. (Sklare 2003, 907).
The Judeo-Arabic manuscripts of the Second Firkovich Collection are divided into two series:
RNL Yevr.-Arab. I (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., First Series)
Contains 4,933 items (although only 4,924 are in microfilm at the IMHM).
RNL Yevr.Arab. II (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., New Series)
Contains 3,430 items.
RNL Arab.-Yevr.
Contains 382 manuscripts of Jewish texts in Arabic characters.
RNL Firk. Arab.
Contains 656 items of mostly Muslim texts and documents in Arabic characters.
The Second Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1876.
Credits
Suggested Citation
St. Petersburg, National Library of Russia, Yevr.-Arab. I 3842. In Digital Handbook of Jewish Authors Writing in Arabic, edited by Miriam Goldstein and Ronny Vollandt et. al. Accessed 15 September 2026, https://jalit.org/manuscript/285
