Content
Summary
תוכן: פירוש א:1 (דפים 8-7); פירוש א:2-1 (דף 1); פירוש ב:6 (דף 13); פירוש ב:10-8 (דף 14); פירוש ב:17-15 (דף 16); פירוש ב:24-21 (דף 15); פירוש ג:1-ד:7 (דפים 6-2+ 12-9); פירוש ד:26-ה:24 (דפים 19-18); פירוש ח:22-17 (דפים 34+ 33); פירוש ט:9-י:20 (דפים 23-20); פירוש יד:14-טו:21 (דפים 24+ 26+ 29-28+ 27+ 30+ 25); פירוש טז:16-4 (דף 31); פירוש יז:14-12 (דף 32); פירוש כ:16-כב:6 (דפים 50-43); פירוש כב:23-13 (דפים 42-41); פירוש כג:8-כד:3 (דפים 37+ 52); פירוש כד:53-כה:28 (דפים 53+ 38+ 40+ 39+ 51); פירוש כו:24-3 (דפים 36-35); פירוש כט:21-ל:33 (דפים 57-54); פירוש לב:26-20 (דף 59); פירוש לה:28-לז:2 (דפים 63-60); פירוש מב:24-1 (דפים 58+ 64); פירוש מט:7-5 (דף 66); פירוש מט:12-10 (דף 65). עניינו של דף 17 הוא שלילת הפטליזם: "וליס פי אצחאבנא גׄמלה̈ אל אסראייל מן קאל באלגׄבר" (17א). אי אפשר לקבוע בפירוש איזה פסוק בבראשית בא העניין הזה, כי אין ציטוט מבראשית. מוזכר: אלכתאב (=המקרא; 4ב, 5א, 8א, 12א, 14ב, 19א, 39ב, 49ב ); אללגה̈ אלעבראניה̈ (=הלשון העברית; 15ב); אלתורה̈ (=התורה; 7א, 15ב); אלחכמא ואלפלאספה̈ (=החכמים והפילוסופים; 8ב); ארסטוטאליס (אריסטו; 8ב); אלערב (=הערבים; 47א); אלמדוון (=עורך המקרא; 59א); אלמשיח (=המשיח; 65א); אבו סעיד (לוי בן יפת/דוד בן בעז) נ"ע (66א); אלנץ (=המקרא; 49ב, 55א, 61ב); בן מ' (משה בן מימון, הרמב"ם; 19א, בַפנים ובהשלמה בשוליים התחתונים); אלדלאלה̈ (דלאלה̈ אלחאירין [=מורה נבוכים], חיבורו ההגותי של הרמב"ם; 19א); דאר אלדניא (=העולם הזה; 10ב, 19ב, 22א, 28א, 28ב, 51ב); דאר אלאכׄרה̈ (=העולם הבא; 10ב, 19ב, 22א, 29ב); ר' יש' (ישועה בן יהודה) נ"ע (27א, 44א, 45א); ע' (ענן) נ"ע (30א, 41ב, 47ב); אלשיךׄ אבו יעקוב אבן נוח נ"ע (41ב); אלתרג'ום (=התרגום, ארמית; 45א); בלד אלשאם (=ארץ ישראל; 39ב); ארץ ישראל (40ב); פרעון (פרעה; 27ב); ארבע מלכויות (27ב); שכם (24ב); ס' (סלמון בן ירוחם) נ"ע (29ב);אלעראק (בבל; 28א); צאחב חיוגׄ (יהודה חיוגׄ; 31ב, 32א); אלקר' (קרקסאני) נ"ע (12א, 12ב [השלמה בשוליים התחתונים], 15א [השלמה בשוליים התחתונים ובגיליון השמאלי], 16א [השלמה בגיליון השמאלי ובשוליים התחתונים], 29ב, 49ב); אלמקאלה̈ אלד' מן אלאנואר (=המאמר הרביעי של כתאב אלאנואר ואלמראקב של קרקסאני; 16א [השלמה בגיליון השמאלי ובשוליים התחתונים]); לגה̈ אלתרג'ום (=לשון התרגום, ארמית; 22ב); אלאולון (=הראשונים, חז"ל; 32א); אלפראת (=נהר הפרת; 40ב); אלתוחיד (=הייחוד, מונותאיזם; 16א); ניל מצר (=נהר הנילוס במצרים; 25ב, 40ב); ארץׄ אלשאם (=ארץ ישראל; 60ב); בלד מצר (=ארץ מצרים; 40ב); אלמק' (אלמקדסי, עלי בן סולימן) נ"ע (41א, 43א); אלרגׄעה̈ (=תחיית המתים; 9ב); פ'ה' (אבו אלפרגׄ הרון) נ"ע (12ב, השלמה בגיליון הימני); פ'פ' (אבו אלפרגׄ פרקאן) נ"ע (27א, 41ב, 49ב); ר' אליה נ"ע (19א [השלמה בגיליון הימני]; 50ב [השלמה בגיליון הימני ובשוליים התחתונים]; 56ב [השלמה בגיליון הימני ובשוליים התחתונים]; 63ב [השלמה בגיליון הימני ובשוליים התחתונים]); כתאב אלתאריךׄ (=ספר קורות הימים; 42ב). זהוי: קראיות המחבר מוכחת מצַיינו בצד השמאלי של השוליים העליונים בעמודים 39א; 63א את מזמורי תהלים, הבאים כהקדמות לפרשיות תולדות; וישב: "כ"ג אלמז' 'מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר'"; "צ"א אלמז' 'יושב בסתר עליון'". הוכחה נוספת היא השתמשוֹ בכלל הפרשני מושך עצמו ומושך אחרים: "קו' 'ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד' (בראשית כא:14) 'ויתן' מושך עצמו ומושך אחרים פתעלקת אלנתינה באלכל" (44ב). כלל זה רווח בכתבי הפרשנים והמדקדקים הקראים. אל אלה יש להוסיף את העובדה שרוב האישים שהמחבר ציטט משמם הם קראים. זיהוי המחבר הוא על פי קולופון כתב יד 8915 מספריית בית המדרש לרבנים בניו יורק. כתב היד כולל את פירוש יפת אבן צגיר לספר דברים: "תם מא קצדת דׄכרה מן נכת מעאני אלתורה̈...ודׄלך מלכׄץ מן קול אלקרקסאני ואלמעלם אבו עלי ואלמעלם אבו אלסרי ואלשיךׄ אבו אלפרגׄ הארון ואלשיךׄ אבו אלפרגׄ פרקאן ואלמקדסי וגירהם מן אלעלמא רצׄי אללה ענהם...". המחבר קרא לפירושו "נכת". יש זהות גדולה בין רשימת האישים הנזכרים בקולופון לאישים, שיפת אבן צגיר הביא דברים משמם בפירושו לבראשית.
Text 1
51ב: קו' "יודע ציד" (בראשית כה:27) ערף אנה כאן אסתאדׄ פי אלציד, וקו' "איש שדה" (שם) יעני אכתׄר זמאנה כאן פי אלצחרא ויבית פי אלכהוף ואלמגאיר ליתם לה אגראצׄה בכׄלאף יעקב אלדׄי כאן "איש תם יושב אוהל[י]ם" (שם) יריד בה צחיח אלדׄין מלאזם מגׄאלס אלעלם ואלצלחא ל[י]חצל לה אלנפע אלדאים ואלתׄואב אלגיר מנקטע. פטובי למן יכׄתאר לנפסה הדׄא אלמעני ויכסר הואה ושהואתה ען אמור אלדניא פאן אלדניא אדׄא וסעת אמורהא תתסע עליך ואדׄא אכׄתצרת פי דׄלך ואכׄדׄת פימא סואה נצפת נפסך וכׄלצתהא מן אלאדי. פנסל אלהי ישראל אן יעיננא עלי רצׄאה וירזקנא טהארה אלקלב ואלדׄיל ואלקרב אליה במנה וכרמה. 11ב: "וישכן מקדם לגן עדן" וג' (בראשית ג:24) אכׄבר אנה תע' אסכן מן שרקי אלגׄנה̈ מלאיכה יחפטׄונהא באמור תלמע כלמע אלסיף ודׄלך פי אלגׄהה̈ אלתי כאן אדם בהא לילא יתכׄטא הו או אמראתה פירגׄעאן אליהא או יתסבב אלי אן יאכׄל שיא מן שגׄרה̈ אלחיאה̈, והדׄא ליעתבר מא מר בה ולא יעאוד פי אלעציאן לאנה אדׄא ראי סכאנא סכנו אלמחל אלשריף אלדׄי כאן פיה והו מטרוד יזדאד גמה̈ וחזנה פינצלח ללטאעה̈. 24: וקו' "עמק שוה הוא עמק המלך" (בראשית יד:17) ויסמי עמק יהושפט ועמק החרוץ ועמק רפאים, ויסמי תפתה ויסמי תוֹפֶת ויסמי גי בן הנום וגיא ההרגה ומדבר העמים, וענה קאל "ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב" (ישעיהו כב:7), והו אלדׄי יסמי אלבקעה̈ ותנתהי אלי קרב ציון ופיה יעאקב [אללה] אלעצאה̈ ופיה יהלך תע' אלכׄלאיק אלתי תגׄתמע עלי ישראל פי עתיד ולאגׄל דׄלך אסמי עמק המלך ועמק יהושפט, יריד אן אללה יטׄהר מלכה̈ פי אלעאלם ויחכם פיהם, מן "ה' מ[לך] ירגזו עמים" (תהלים צט:1). 34ב: "ויאמ[ר] ה' אל לבו לא אוסיף לקלל עוד" (בראשית ח:21) וקאל אללה לנבייה אלדׄי הו [נח] אנה לא יעוד יכׄרב אלעאלם כמא פעל פי דור המבול. וסמי נבייה "לבו" לאנה יכשף אליה עלום אלגיב כחצו[ל] אלעלום פי אלקלב. ומתׄלה "ויתעצב אל לבו" (בראשית ו:6) תפסר ואגתם נבייה. 56א: "ותאמר לאה בא גד" (בראשית ל:11) "גד" ו"גדוד" (בראשית מט:19) ואחד גיר אן "גד" יגׄי אסם פאעל מן "יגוד עקב" (בראשית מט:19) אלדׄי הו מעתל אלעין, ו"גדוד" מן דואת אלמתׄלין מן אצל "יגודּו על נפש צדיק" (תהלים צד:21) אלדׄי הו בוזן "יסובּו עלי רביו" (איוב טז:13).
Codicology
25-19 שורות. מספר השורות בדף 1 אינו מלא בשל קרע בחלקו העליון. חלק מהתוכן חסר בשל קרעים, חלקו מוכתם וחלקו דהה. עמודים 20ב-21א מקופלים. השלמות ומחיקות של הסופר. יש שומרי דפים. בעמוד 39א מתחיל פירוש פרשת תולדות. הפסוק הפותח את הפרשה מצוטט במלואו; בעמוד 63א מתחיל פירוש פרשת וישב. הפסוק הפותח את הפרשה מצוטט במלואו. ניקוד טברני של מילים מהפסוקים המפורשים, של מובאות מקראיות ומילים אחרות. לעיתים קיצר הסופר את לשון המילים המקראיות. המחבר לא תרגם את הפסוקים. ציטט משמם של חכמים קראים, כגון קרקסאני, ישועה בן יהודה, אבן נוח ועוד. לצד אלה ציטט משמם של יהודה חיוגׄ והרמב"ם. כמו כן ציטט מדברי חז"ל (32א). הביא פירושים חלופיים אנונימיים. שילב בפירושו ענייני לשון. תפיסת השורש שלו היא תלת-עיצורית, והוא השתמש במונחי הדקדוק של יהודה חיוגׄ. השתמש בכלל הפרשני מושך עצמו ומושך אחרים (44ב; ראו סעיף זיהוי להלן). השתמש בכלל הפרשני מוקדם ומאוחר (38א; 53ב). בפירושו לבראשית ט:16 הזכיר את הכלל "דברה תורה כלשון בני אדם" (20ב). על פי הכותרת הבאה בכתב יד I: 4405, עמוד 1א: "אלגׄז אלתׄאני מן נכת ספ[ר] בראשית" אופי הפירוש הנדון הוא הערות על תוכן הפסוקים. עותק נוסף מהפירוש הזה הוא כתב יד I: 4405.
History
Yevr. I
The manuscripts of the First Firkovich Collection (now known as RNL Yevr. I) were collected by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) on the Crimean Peninsula, in the Caucasus, and during his first trip to the Near East in 1830. This collection contains 830 manuscripts, 277 of them (numbers 554-830) being Qaraite. Even though this collection is basically a Hebrew one, it does contain 75 Arabic manuscripts, mostly containing Qaraite works (many of them biblical commentaries by Yefet ben ʿEli and Salmon b. Yeruḥim). (David Sklare, “A Guide to Collections of Karaite Manuscripts”, in Karaite Judaism: A Guide to its History and Literary Sources, ed. M. Polliack, Leiden: Brill, 2003, 893–924 [907]). Most of these 75 Arabic manuscripts were acquired in 1830, probably by the agency of David ben Avraham ha-Levi (Jerusalem), brother of Moshe ben Avraham ha-Levi (1810-1905, Qaraite chief rabbi in Cairo) (see Zeev Elkin / Menahem Ben-Sasson, “Abraham Firkovich and the Cairo Genizas in the Light of his Personal Archive” [Hebrew], Peʿamim 90 (2002), 51–95, [65, n. 48]). The First Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1862 for 100,000 silver roubles.
The Second Firkovich collection was acquired by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) during his second trip to the Near East between the years 1863 and 1865. It consists of more than 15,000 items, including Hebrew, Arabic, Judaeo-Arabic and Samaritan manuscripts. The majority of the collection appears to have originated from the Qaraite synagogue in Cairo. The Hebrew manuscripts of the Second Firkovich Collection were divided into several separate collections.
RNL Yevr. II A
Contains Hebrew works of law, exegesis, grammar and philology, theology, documents, etc. This collection contains 2,947 manuscripts. These include 896 bibliographical items (including different texts found in a single miscellany) which are Qaraite. The manuscripts are almost entirely later, Eastern European ones containing liturgical texts, piyyutim and documents.
RNL Yevr. II B
Contains biblical manuscripts written on vellum (1,582 items).
RNL Yevr. II C
Contains biblical manuscripts written on paper (728 items). Most of them are Hebrew biblical texts, but it also contains some other works, such as RNL Yevr. II C:1, a copy of Saʿadyah Gaon’s Tafsīr comprising 550 folios, copied at the end of the tenth century or the very beginning of the eleventh, or RNL Yevr. II C:725, Yefet ben ʿEli's commentary to Ezekiel.
RNL Yevr. II K
Contains 76 ketubbot, mostly Qaraite if not all. (Sklare 2003, 907).
The Judeo-Arabic manuscripts of the Second Firkovich Collection are divided into two series:
RNL Yevr.-Arab. I (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., First Series)
Contains 4,933 items (although only 4,924 are in microfilm at the IMHM).
RNL Yevr.Arab. II (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., New Series)
Contains 3,430 items.
RNL Arab.-Yevr.
Contains 382 manuscripts of Jewish texts in Arabic characters.
RNL Firk. Arab.
Contains 656 items of mostly Muslim texts and documents in Arabic characters.
The Second Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1876.
Credits
Suggested Citation
St. Petersburg, National Library of Russia, Yevr.-Arab. I 4404. In Digital Handbook of Jewish Authors Writing in Arabic, edited by Miriam Goldstein and Ronny Vollandt et. al. Accessed 15 September 2026, https://jalit.org/manuscript/276
