Content
Summary
תוכן: פירוש א:27-ב:7 (דפים 26+ 7-6+ 5-1); פירוש ב:11-ג:6 (דפים 18-8); פירוש ג:15-13 (דף 19); פירוש ד:8-ו:22 (דפים 25-20+ 33-27); פירוש י:13- 21 (דף 34); פירוש יא:31-27 (דף 60); פירוש יב:8-יד:16 (דפים 39-35); פירוש טו:13-טז:14 (דפים 49-46); פירוש יז:12-כה:1 (דפים 67-61+ 57-56+ 54+ 50- 51 + 55+ 59-58+ 42+ 52+ 40+ 45-44+ 41+ 53+ 43+ 73-68+ 82+ 81-74+ 89-83); פירוש כה:11-כו:1 (דפים 95-90); פירוש כו:28-ל:40 (דפים 120-96); פירוש לא:12- 22 (דף 121); פירוש לא:46-לד:12 (דפים 125-122+ 130-127); פירוש לה:22-לח:12-מב:6 (דפים 140-131+ 126+ 147-142+ 141+ 154-148); פירוש מה:17-מז:16 (דפים 157+ 156-155+ 158); פירוש מט:15-נ:25 (דפים 160-159+ 163-162+ 161+ 164). מוזכר: אלדניא (=העולם הזה; 11א, 23א, 82ב, 101א, 105א, 110א); אלאכרה (=העולם הבא; 11א, 21ב); סדר בראשית (מעשה בראשית; 4א-ב); מצר (=מצרים; 5ב, 8א, 46ב, 53א, 90ב, 156א, 160א); אלדג'לה (=חידקל; 8א, 49א); אלפראת (=פרת; 8א, 49א, 90ב); נהר פרת (121ב); אלניל (=נילוס; 8א); אלהנד (=הודו; 8א); ארבע מלכיות (46ב); מלכות בבל (46ב); מלכות יון (47א, 152ב); מדי ופרס (47א, 152ב); אדום וישמעאל (47א); אלשאם (=ארץ ישראל; 38א, 88ב, 91ב, 95ב, 103א, 110א, 132א, 137א, 151ב, 154ב, 156א, 156ב, 157ב); אלעבראני (=עברית; 39א, 67ב); ארץ ישראל (41ב, 94א); אלכתאב (=המקרא; 81א, 82א, 85ב, 115א, 142ב, 151א); לגה אלעבראניה (=הלשון העברית; 1ב, 82א, 122א); גוג ומגוג (23א); יום אלקיאמה ואלמטאלבה (=יום תחיית המתים והענישה; 23ב); אלמוחדין (=המייחדים, המונותאיסטים; 48א); אלכפאר (=הכופרים; 48א, 52א); העולם הזה (54ב); העולם הבא (54ב); אהל אללגה (=אנשי הלשון, דובריה; 16ב, 70ב); אלמשיח (=המשיח; 73א, 114ב); אלמדון (=כותב ספר בראשית, משה רבנו: "אלמדוון משה רבינו עליה אלסלאם" [123א]; 18א, 45ב, 68ב, 83ב, 112ב, 121ב, 124ב, 127ב, 154ב); ארץ הקדושה (ארץ ישראל; 93ב, 94א, 94ב, 101א, 104ב, 134א, 157ב); אלמתרג'ם (=המתרגם, אונקלוס; 83א); אלאואיל (=הראשונים, חז"ל; 143א); אלעלמא (=חכמים; 153א); אלערב (=הערבים; 112א); אלמסרה (=המסורה; 116א); לגה אלסריאניה (=הלשון הארמית; 122א); הר המוריה (106ב, 108ב); אלצאביה (=עובדי עבודה זרה; 123א); אלמוצל (מוצול; 49א, 90ב); אללגויין (=אנשי הלשון; 153א); חברא (חברון; 78א); מוקף סיני (=מעמד הר סיני; 107ב); בלד אלנובה (="ארץ נוביה בסודן" [מילון שרוני]; 49א); אלנובה (=הנובים; 90ב); אלצעיד אלאעלי (=מצרים עילית; 90ב); אלחג'אז (=חבל ארץ בחצי האי ערב; 90ב); בלד כראסאן (=ארץ כ'ראסאן; 8א); בלד כוש (=ארץ כוש; 8א); כשדים (152ב); ישמעאל (152ב). זהוי: קראיות המחבר מוכחת מהקדימו הקדמה ("מקדמה") לפרשה, כגון "'אלה תולדת נח' (בראשית ו:9) מקדמתהא פצל 'כי מי נח זאת לי' וג' (ישעיהו נד:9) ומזמור 'הבו ליי בני אלים' (תהלים כט:1)" (30ב). פרשנים קראים אחרים, דוגמת סהל בן מצליח וישועה בן יהודה, הקדימו גם הם מקדמאת לפרשיות התורה.
Text 1
28ב: "בשגם" (בראשית ו:3) אצלהא גם וילחקהא שין פתציר שגם וילחקהא בי פתציר "בשגם" והי במנזלה כבר "בשכבר" (קהלת ב:16) יעני בסבב איצׄא הו צאר מתׄל אלבהאים אלבשרייה̈ אלדׄי ליס להא תמייז פירתכבון שהואתהם. 29ב: קיל פי "רעת האדם" (בראשית ו:5) אנהא תׄלתׄ עיון אחדהא עבודה̈ זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים ואשדהא פסאד אלאעתקאד פי מעני אלתוחיד לקולה "וכל יצר מחשבות לבו" (שם) יעני שר מחץׄ. 24א-ב: "אז הוחל לקרא בשם יי" (בראשית ד:26) קיל כאן (אנוש) טאיע ופי זמאנה אנבת אלדׄין כמא קאל "לקרא כלם בשם יי" (צפניה ג:9), "והיה כל אשר יקרא בשם יי ימלט" (יואל ג:5). וקיל "אז הוחל" אבתדת אלאנביא פי זמאן אנוש אן תעטׄ אלנאס ותסתדעיהם אלי טאעה̈ אללה. וכאן לנח פוק אלתסעין סנה̈ חין מאת אנוש וכאן יסתדעי וכאן אדם וחנוך וגירהם איצׄא לאן עבאדה̈ אלאותׄאן טׄהרת פי זמאן שת כמ' קאל ... בני שת. וקיל אבתדי אלנאס אן יצׄי[פ]ו אסם אללה אלי אסמאיהם כקולה "מחוייאל" (בראשית ד:18), "מתושאל" (בראשית ד:18), "מהללאל" (בראשית ה:12). וקיל גׄעלו להם מחראב יגׄתמעון אלי[ה] "לקרא בשם יי". וקיל אבתדי אן יסמי אסם אללה עלי [אל]אצנאם ואלאותׄאן. וקיל אבתדי אן יצלי ברכוע וסגׄוד. 81ב+83א: "משתאה" (בראשית כד:21) ק[יל] מתחייר כק' "והאדמה תשאה שממה" (ישעיהו ו:11) והי מן "שואה" (ישעיהו מז:11) יעני מפכר מטרק. וקיל מסתסקי והו יבעד. ואלמתרגׄם (אונקלוס) קאל "משתכל" יעני מתפרס גׄעל באלה מנהא. 15א-ב: ופי הדׄה אלקצה̈ מן "ויהיו שניהם ערומים" (בראשית ג:1) אלי "ויאמר יי אלהים הן האדם היה כאחד ממנו" וג' (בראשית ג:22) עשר מסאיל ופי תפסירהא עשר מסאיל ופי פנון אלעקובאת עשר מסאיל אלגׄמלה̈ תׄלתׄין מסלה̈. (בעמוד 16ב כתב המחבר שישיב בקצרה על השאלות האלה: וסנבין אלאגׄובה̈ פי דׄכר אלנכת חתי לא יטול אלכתאב). 78א-ב: קד יעיד אלפרץׄ לסבעה̈ וגׄוה נבינהא פי גיר הדׄא אלמוצׄע. ואמא אלכׄבר לג' וגׄוה והי לזיאדה̈ שרח או פי זמאן אכׄר או לאכׄראגׄ אלכׄבר אלי תאכיד (פירוש בראשית כג:20). 81א: וקולה "הוכחת" (בראשית כד:14) יעני אוצׄחת או ופקת ויבין וישתהר בדׄלכ אנהא ליצחק. 102א: "הלוא אצלת לי ברכה" (בראשית כז:36) קיל פוצׄת וקיל עזלת. 109ב: "וידר יעקב נדר לאמר" (בראשית כח:20) אעלם אן אלנדׄר ליס הו עקלי בל הו מן אלשרעי. ואול נדׄר סמענא הדׄא ויגׄוז אנה תעלם דׄלך מן אלסלף ויגׄוז אנה מבתדא. ואמא מן קאל אנה מן חסן ראיה̈ הו בעיד אדׄ לא יגׄוז אן ישרע עאקל עלי נפסה אדׄ ליס יעלם וגׄה אלמצלחה̈ פיה או אלמפסדה̈. 129א: "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה" וג' (בראשית לב:33) הדׄא קול סידנא משה ען אהל עצרה. 91א: נסק אכׄבאר יצחק אלי אכׄבאר אברהם ואכׄתצר אכׄבאר בני קטורה ובני ישמעאל אדׄ כאן אלגרץׄ אן יערפנא אכׄבאר אצולנא (פירוש בראשית כה:19). 57ב+54א: מסלה̈ אליס אללה עז וגׄל יעלם מא יכון קבל יכון ולם קאל "ואם לא" (בראשית יח:21) קול ממכן. קיל ליס דׄלך ען נפסה ואנמא אראד אן יבקי אלאמר ענד אברהם ואלרסל עלי חאלה והו אצל עמל אברהם עליה אלשפאעה̈ ואכׄר נקמתהם אלי בעד אטׄהאר אלמעגׄז לילזמהם אלחגׄה̈ ובאב מן אלרחמה̈.
Codicology
21-15 שורות. בדף 33 יש 17 שורות. שתי השורות העליונות חסרות בשל קרע. חלק מהתוכן חסר בשל קרעים, חלקו מוכתם וחלקו דהה. בדפים 27, 65 יש קפלים. בשל כך חסר מעט מתוכנם. השלמות ומחיקות של הסופר. השלמות של סופר אחר. בדפים 13, 132, 140, 141 יש שומרי דפים. הדף האחרון בכתב היד הוא 164a. תוכנו הוא חלק מדף 158. הסופר קיצר לעיתים את לשון המילים המקראיות. לעיתים כתב כ"ף סופית במילים ערביות כ"ף תחילית/מצעית. ניקוד טברני של מילים מהפסוקים המפורשים ומילים אחרות. ניקוד טברני של מילים ערביות. שכיחה מאוד תנועת קובוץ לציון צַ'מַּה. הסופר סימן עיגול בסיום פירוש פרשה, פירוש מילה/מילים, אחרי ציטוט המילים המפורשות ולפני פירושן ועוד. לעיתים סימן יותר מעיגול אחד. בגיליון הימני של עמוד 143א בא ביאור המילה "סואקה" שבַפנים: "אי תכסב לנפסהא פתסמא זונה". בגיליון השמאלי של עמוד 30ב, בשורה שהסתיים בה פירוש פרשת בראשית, כתוב בערבית: "אנתהי" (=הסתיים). מבנה הפירוש: ציון ה"מקדמה" של הפרשה (עמודים 30ב; 65א; 73ב; 90ב; 105ב; 123ב-124א; 133ב-134א; 148א) ופירוש פסוקי הפרשה. המחבר שילב בפירושו ענייני לשון. לעתים הציג שאלות על תוכן הפסוקים ("מסלה") והשיב עליהן. רבים מפירושיו פותחים במילה "יעני". השתמש בכלל הפרשני: מוקדם ומאוחר (55א, 83א, 111ב, 117ב). הביא תרגומים ופירושים אנונימיים רבים. הזכיר פירושים שיכתוב לפרשיות נוספות בתורה: "...'וביום השמיני ימול' וג' (ויקרא יב:3) ליעם פיה סבת ועיד וגירה וסנבינה פי [מו]צ'עה" (61א, פירוש בראשית יז:12); "עלי מא נבין פי אלעריות" (14ב); "עלי מא סנביין פי 'איש איש אל כל שאר בשרו' (ויקרא יח:6) אן שא אללה" (14ב); "והד'א ט'לם כמא נבין פי חד אלט'לם" (30ב); "קיל אן ג'זויאת אלחמס ת'מאניה ועשרין כמא סנשרח פי פצל 'כי יעשו מכל חטאת האדם' וג' (במדבר ה:6) אן שא אללה" (32א); "וסנביין חד אלנדר ואלכלאם פיה פי פרשת 'ראשי המטות' (במדבר ל:2) אן שא אללה" (109ב). עותק נוסף מהפירוש הזה כולל את כתבי היד I:2031+3205.
History
Yevr. I
The manuscripts of the First Firkovich Collection (now known as RNL Yevr. I) were collected by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) on the Crimean Peninsula, in the Caucasus, and during his first trip to the Near East in 1830. This collection contains 830 manuscripts, 277 of them (numbers 554-830) being Qaraite. Even though this collection is basically a Hebrew one, it does contain 75 Arabic manuscripts, mostly containing Qaraite works (many of them biblical commentaries by Yefet ben ʿEli and Salmon b. Yeruḥim). (David Sklare, “A Guide to Collections of Karaite Manuscripts”, in Karaite Judaism: A Guide to its History and Literary Sources, ed. M. Polliack, Leiden: Brill, 2003, 893–924 [907]). Most of these 75 Arabic manuscripts were acquired in 1830, probably by the agency of David ben Avraham ha-Levi (Jerusalem), brother of Moshe ben Avraham ha-Levi (1810-1905, Qaraite chief rabbi in Cairo) (see Zeev Elkin / Menahem Ben-Sasson, “Abraham Firkovich and the Cairo Genizas in the Light of his Personal Archive” [Hebrew], Peʿamim 90 (2002), 51–95, [65, n. 48]). The First Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1862 for 100,000 silver roubles.
The Second Firkovich collection was acquired by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) during his second trip to the Near East between the years 1863 and 1865. It consists of more than 15,000 items, including Hebrew, Arabic, Judaeo-Arabic and Samaritan manuscripts. The majority of the collection appears to have originated from the Qaraite synagogue in Cairo. The Hebrew manuscripts of the Second Firkovich Collection were divided into several separate collections.
RNL Yevr. II A
Contains Hebrew works of law, exegesis, grammar and philology, theology, documents, etc. This collection contains 2,947 manuscripts. These include 896 bibliographical items (including different texts found in a single miscellany) which are Qaraite. The manuscripts are almost entirely later, Eastern European ones containing liturgical texts, piyyutim and documents.
RNL Yevr. II B
Contains biblical manuscripts written on vellum (1,582 items).
RNL Yevr. II C
Contains biblical manuscripts written on paper (728 items). Most of them are Hebrew biblical texts, but it also contains some other works, such as RNL Yevr. II C:1, a copy of Saʿadyah Gaon’s Tafsīr comprising 550 folios, copied at the end of the tenth century or the very beginning of the eleventh, or RNL Yevr. II C:725, Yefet ben ʿEli's commentary to Ezekiel.
RNL Yevr. II K
Contains 76 ketubbot, mostly Qaraite if not all. (Sklare 2003, 907).
The Judeo-Arabic manuscripts of the Second Firkovich Collection are divided into two series:
RNL Yevr.-Arab. I (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., First Series)
Contains 4,933 items (although only 4,924 are in microfilm at the IMHM).
RNL Yevr.Arab. II (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., New Series)
Contains 3,430 items.
RNL Arab.-Yevr.
Contains 382 manuscripts of Jewish texts in Arabic characters.
RNL Firk. Arab.
Contains 656 items of mostly Muslim texts and documents in Arabic characters.
The Second Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1876.
Heritage Data
Avraham E. Harkavy (1835-1919) was appointed to the department of Jewish literature and oriental manuscripts at the Imperial Public Library of St. Petersburg in 1868. In 1876, he was made head of the Department of Hebrew Books (Hebrew Department), and in 1877 appointed as ordinary librarian, a position which he held for the rest of his life. He was the first curator of the Firkovich collections. His unpublished cataloging of these collections consists of slips of paper (“Harkavy-Cards”) placed together with each manuscript that record his identification and/or brief description of the respective manuscript. These slips were the foundation for his handwritten four-volume inventory of the Yevr.-Arab. section of the Second Firkovich Collection.
p. 4
N. 3200 (230)
164 folios from a commentary on the Book of Genesis
Qaraite
Damaged
I
corresponds to p. 2
Avraham E. Harkavy (1835-1919) was appointed to the department of Jewish literature and oriental manuscripts at the Imperial Public Library of St. Petersburg in 1868. In 1876, he was made head of the Department of Hebrew Books (Hebrew Department), and in 1877 appointed as ordinary librarian, a position which he held for the rest of his life. He was the first curator of the Firkovich collections. His unpublished cataloging of these collections consists of slips of paper (“Harkavy-Cards”) placed together with each manuscript that record his identification and/or brief description of the respective manuscript. These slips were the foundation for his handwritten four-volume inventory of the Yevr.-Arab. section of the Second Firkovich Collection.
p. 4
N. 3200 (230)
164 л. изъ коммент. на Кн. Бытiя
Караима
поврежд.
I
Credits
Suggested Citation
St. Petersburg, National Library of Russia, Yevr.-Arab. I 3200. In Digital Handbook of Jewish Authors Writing in Arabic, edited by Miriam Goldstein and Ronny Vollandt et. al. Accessed 15 September 2026, https://jalit.org/manuscript/256