Content
Summary
תוכן: פירוש א:8-6 (דפים 5ב-7); פירוש א:18-13 (דפים 2 -4א); פירוש א:22-20 (דף 1); פירוש ב:10-4 (דפים 10-8); פירוש ג:11-3 (דפים 14-11); פירוש ה:2-ו:3 (דפים 32-23); פירוש ו:9-7 (דף 33); פירוש ו:11-ז:6 (דפים 22-15); פירוש ז:14-11 (דף 34); פירוש ז:16-ח:20 (דפים 43-35); פירוש ט:3-טו:26 (דפים 102-44); פירוש טו:32-כ:10 (דפים 136-103); פירוש כ:14-כא:21 (דפים 148-137); פירוש כא:25-מב:17 וראשית ההקבלה בין מה שאירע לאיוב למה שאירע ויארע לעם ישראל (דפים 339-149); סיום ההקבלה בין מה שאירע לאיוב למה שאירע ויארע לעם ישראל (340א, שורות 2-1 וראשית שורה 3). מוזכר: אלמדוון (עורך המקרא; 6א, 7א, 13א, 190א, 269ב, 291ב); אלכתאב (המקרא; 6ב, 90ב, 92א, 332ב); לשון תורה (12א); לשון תרגום (12א); גֵיהִנָּם (24א, 141ב, 178ב, 229א, 233ב); אלדניא (=העולם הזה; 27א, 62א, 62ב, 79ב, 93ב, 94ב, 115ב, 122ב, 179א, 180ב, 201א, 207א, 224א, 258ב, 273ב, 277ב, 286ב, 299ב, 326ב, 331ב); אלמִקְרָא (=המקרא; 30א, 194א, 250א, 303א, 326ב); סיד אלבשר משה (=בחיר הבריות, משה; 33ב); לגה אלתרג'ום (=לשון התרגום, ארמית; 50א, 200א, 217ב); דאר אלאכרה (=העולם הבא; 54ב); יום הדין (94א, 150ב); יום אלמות (=יום המוות; 94ב); ספרי נביאים (131ב); דאר אלאכרה (=העולם הבא; 131ב, 137א, 148א, 151א, 169ב, 258ב); אלדהריה (=המאמינים בנצחיות העולם; 159א); אלבחר אלכביר (=הים הגדול; 187א); אלמשיח (=המשיח; 212א); אלמוחדין (=המונותאיסטים; 266ב); אפלאטון וארסטאטליס (אפלטון ואריסטו; 293א); אלבחר אלמחיט (=הים המקיף; 295א); יום תחית המֵתִים (297ב); גיחון (302א); בלד כۥראסאן (=ארץ כ'וראסאן; 302א); אלרִבוֹנִין (=הרבנים; 303א); אצחאב אלרצד (=בעלי העיון, המעיינים; 305ב); אהל אלרצד (=אנשי העיון, המעיינים; 306ב); אלתורה (=התורה; 333א). זהוי: Arik Sadan השתמש בכתב היד במהדורתו לפירוש יפת לאיוב.
Text 1
Codicology
18-14 שורות. דפים 21ב, 54א, 56ב מסתיימים בשורה מקוּוקוות. דף 117א נפתח בשורה מקוּוקוות. חלק מהתוכן חסר בשל קרעים. חלקו מוכתם וחלקו דהה. דפים 4ב-5א לא צולמו, כי אי אפשר היה להפרידם. בדפים 294-281 תרגום הפסוקים כתוב באופן שונה מאופן כתיבתו בשאר הדפים. דף 340 כולל את סיום ההקבלה של יפת בין מה שאירע לאיוב למה שאירע ויארע לעם ישראל, חתימה של הפירוש וקולופון. השלמות ומחיקות של הסופר. הסופר השתמש במילה "וְגָמְרֵיהּ" (וגומר; 14ב) ובקיצור: "וגָמְ'" (46ב). כמו כן השתמש בצירוף "ותמאם אלקול" (=וגומר; 75א, 165א, 216א, 233א). בגיליון באים תיקוני "צח" ותיקוני "ביאן". מילוי גרפי של שורות. יש שומרי דפים. בדפים 126, 306 אין שומרי דפים. בדפים 80א, 92א, 114א, 126א, 137א, 160א, 172א, 184א, 196א, 208א, 220א, 232א, 244א, 256א, 268א, 280א, 292א, 304א, 316א, 328א, 338א באים מספרי הקונטרסים הבאים: י'; י"א; י"ג; י"ד; י"ה (טו); י"ז; י"ח; י"ט; כ'; כ"א; כ"ב; כ"ג; כ"ד; כ"ה; כ"ו; כ"ז; כ"ח; כ"ט (בכתב היד: ח"ט!); ל'; ל"א; ל"ב. בגיליון באות גרסות קרי. יש כתיב וקרי שאינם מתועדים בנוסח המקרא שלנו, כגון "יְבֹאוּ" כתיב, "וּבֹאוּ" קרי (יז:10; 114א). בנוסח המקרא שלנו "וּבֹאוּ" בלבד; "יְעִירֶנוּ" כתיב, "יעורנו" קרי (מא:2; 322ב). בנוסח המקרא שלנו "יְעוּרֶנּוּ" בלבד. יש כתיב וקרי, הבא בנוסח המקרא שלנו ואינו בכתב היד: "וְרֹיב" כתיב, "ורוֹב" קרי (לג:19). בכתב היד "וְרֹב" בלבד (248א). באיוב ל:11 בא בכתב היד, דף 218ב בַפנים, הכתיב "יִתְדִו", ובגיליון הימני הקרי "יִתְדִי". בהתאמה לנוסח הזה בא התרגום "ותדי" (=יתדי), ובפירוש הפסוק "ותד מצ'רבי" (=יתד אהולי; 219א). בנוסח המקרא שלנו הכתיב הוא "יִתְרִו", והקרי "יִתְרִי". כך הנוסח במהדורת Arik Sadan לפירוש יפת לאיוב, עמ' 429. תרגום "יתרי" הוא "ותרי" (=מיתרי), ובפירוש הפסוק "ותר מצ'רבי" (=מיתר אהולי). בגיליון השמאלי של דף 262א באה הערת המסורה: "ב' מל'". היא מוסבת ל"בְהַשְׂכֵּיל" (לד:35). בגיליון הימני של דף 291א באה גרסה חלופית למילה בַפנים: "יֹרִיהם" (נ"א). בגיליונות הדפים 31ב, 70א, 113ב, 164א, 212ב, 252א, 303ב כתובה סמ"ך, להורות על תחילת סדר חדש. היא מקושטת. בגיליון הימני של דף 159א כתוב "חצי הספר" (איוב כב:16). בשוליים העליונים של חלק מהדפים בא מספר הפרק הנידון בַפנים, כגון כא (148ב-149א); כב (160ב-161א). מספרים אלה כתובים ביד מאוחרת. בשוליים העליונים של דף 197א כתוב כח. הפסוקים הנידונים בו הם מפרק כז! ציטוט הפסוקים במלואם בתרגום. הם כתובים בכתיבה מזרחית מרובעת, מנוקדים ניקוד טברני ומוטעמים. פסוקים א:12-7 (דפים 6ב; 7ב) אינם מוטעמים. בגדכפת רפות ואל"ף וה"א נחות מסומנות לעיתים בקו קצר מעליהן. הפסוקים הפותחים מענה של איוב, אחד מרעיו ומַעֲנֵי ה' כתובים באותיות גדולות, כגון יח:1 (117א), יט:1 (124א), כ:1 (134א), כב:1 (153ב), לב:6 (240א), לח:1 (292א). ניקוד טברני של מילים מהפסוקים בפירוש, של מובאות מקראיות ומילים אחרות. ציון בגדכפת רפות ואל"ף וה"א נחות אף במילים מקראיות שאינן מאיוב ובמילים אחרות. חילופי פתח-סגול: "וַתוֹפֶע" (י:22: "וַתֹּפַע"; 63א); "לֹא תַחְדָל" (יד:7: "תֶחְדָּל"; 88ב). ציטוטים שגויים: "לַמָּרוֹם" (ה:11: "לְמָרוֹם"; 26א); "וְפָקַדְתָ" (ה:24: "וּפָקַדְתָּ"; 30ב); "וְבַר" (יא:4: "וּבַר"; 65א); "הַפֶנֶיו" (יג:8: "הֲפָנָיו"; 82א); "למעשי ידיך" (יד:15: "למעשה ידיך"; 91ב). ניקוד טברני של מילים ערביות. ניקוד דיאקריטי: ג'י"ם מסומנת בנקודה תחתית. גי"ן מסומנת בנקודה עילית. ציון נקודה בכ"ף סופית במילים ערביות. האות כ'א"א מסומנת לעיתים בקו קצר מעליה: "פכ'אך" (157א), "דכ'רת" (168א), "אלסבאך'" (171ב). האות תא"א מסומנת לעיתים בנקודתיים עיליות: "תאמא" (215א), "ותדי" (218ב), "ותד מצ'רבי" (219א). האות ת'א"א מסומנת לעיתים בשלוש נקודות עיליות: "מן חית'" (215א), "ת'קאב" (216א), "אלחדת'" (279א). תיעתוק של האות צ'א"ד ט': "ט'רבאן" (צ'רבאן; 86ב), "וט'בט" (וצ'בט; 107א). תיעתוק של האות ט'א"א צ': "פיעצ'ך" (פיעט'ך; 154ב). ניקוד ערבי מרובה. במקום יַעְנִי בא בכתב היד "יֻעְנִי" (דפים 44א, 69א, 81א ועוד). בסיום מענה של איוב או של אחד מרעיו פירט יפת את ענייניו (דפים 31ב-32א; 37א-ב; 63ב-64א; 70ב-71א; 94ב-95א; 103ב-104א; 116ב; 123ב; 133ב-134א; 152ב-153א; 164ב; 181א). את ענייני מענה צופר בפרק כ לא פירט יפת, כי צופר לא חידש בו דבר. בתרגום איוב י:11 (59א); י:12 (59ב); יב:19 (78א); טו:24 (102א); כד:11 (174א); לב:19 (243א); לג:23 (249א); לו:14 (273ב) הביא יפת תרגומים חלופיים. אחרי שסיים לפרש את איוב מב:17 הקביל יפת בין מה שאירע לאיוב למה שאירע ויארע לעם ישראל (דפים 339ב; 340א).
Paleography
Hand 1
Incodicated Documents
Colophon, fols. 340r - 340v
וכאן אלפראג מן נסכׄה̈ יום אלארבעא כׄאמס עשרין איָר סנה̈ אלף וסבע מאיה̈ תסעה̈ וסבעין מואפק שהור אלערב ש' שואל ס' ב' וסבעין ותׄמאן מאיה̈ א' א' ע' ק'. וכתבה מוסי בן עלם ושלום ע' י' לנפסה נפעה אללה. ממא אסתנסכׄה לנפסה אלעבד אלפקיר אלי אללה תע' משה הכ' בן מר' ור' וע' רא' אלעזר הכ' בן כׄגׄק' משה הכ' בן כׄגׄק' ישעיהו הכ' בן כׄגׄק' עוזיאל הכ' בן כׄגׄק' חנניה הכ' בן כׄגׄק' הש' המ' הַנִכָר בְבֶן עָלֶם הצ' הח' מ' ור' ישעיהו הכ' המל' יקים ע' והיתה נפש אד' צ' ב' ה' א' י' אל' יבוא ש' י' ע' מ'. נפע אללה בה כאתבה ונסלה ואלה ודריתה ואלקאר פיה ואלמרחם עלי מצנפה ועלי מיתי יש' מקט' ועד גדו' יקים עלי' מק' שכ' יחיו מיתיך יחינו מיו' ברוך יוי לעו' אמן ואמן.
History
Yevr. I
The manuscripts of the First Firkovich Collection (now known as RNL Yevr. I) were collected by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) on the Crimean Peninsula, in the Caucasus, and during his first trip to the Near East in 1830. This collection contains 830 manuscripts, 277 of them (numbers 554-830) being Qaraite. Even though this collection is basically a Hebrew one, it does contain 75 Arabic manuscripts, mostly containing Qaraite works (many of them biblical commentaries by Yefet ben ʿEli and Salmon b. Yeruḥim). (David Sklare, “A Guide to Collections of Karaite Manuscripts”, in Karaite Judaism: A Guide to its History and Literary Sources, ed. M. Polliack, Leiden: Brill, 2003, 893–924 [907]). Most of these 75 Arabic manuscripts were acquired in 1830, probably by the agency of David ben Avraham ha-Levi (Jerusalem), brother of Moshe ben Avraham ha-Levi (1810-1905, Qaraite chief rabbi in Cairo) (see Zeev Elkin / Menahem Ben-Sasson, “Abraham Firkovich and the Cairo Genizas in the Light of his Personal Archive” [Hebrew], Peʿamim 90 (2002), 51–95, [65, n. 48]). The First Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1862 for 100,000 silver roubles.
The Second Firkovich collection was acquired by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) during his second trip to the Near East between the years 1863 and 1865. It consists of more than 15,000 items, including Hebrew, Arabic, Judaeo-Arabic and Samaritan manuscripts. The majority of the collection appears to have originated from the Qaraite synagogue in Cairo. The Hebrew manuscripts of the Second Firkovich Collection were divided into several separate collections.
RNL Yevr. II A
Contains Hebrew works of law, exegesis, grammar and philology, theology, documents, etc. This collection contains 2,947 manuscripts. These include 896 bibliographical items (including different texts found in a single miscellany) which are Qaraite. The manuscripts are almost entirely later, Eastern European ones containing liturgical texts, piyyutim and documents.
RNL Yevr. II B
Contains biblical manuscripts written on vellum (1,582 items).
RNL Yevr. II C
Contains biblical manuscripts written on paper (728 items). Most of them are Hebrew biblical texts, but it also contains some other works, such as RNL Yevr. II C:1, a copy of Saʿadyah Gaon’s Tafsīr comprising 550 folios, copied at the end of the tenth century or the very beginning of the eleventh, or RNL Yevr. II C:725, Yefet ben ʿEli's commentary to Ezekiel.
RNL Yevr. II K
Contains 76 ketubbot, mostly Qaraite if not all. (Sklare 2003, 907).
The Judeo-Arabic manuscripts of the Second Firkovich Collection are divided into two series:
RNL Yevr.-Arab. I (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., First Series)
Contains 4,933 items (although only 4,924 are in microfilm at the IMHM).
RNL Yevr.Arab. II (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., New Series)
Contains 3,430 items.
RNL Arab.-Yevr.
Contains 382 manuscripts of Jewish texts in Arabic characters.
RNL Firk. Arab.
Contains 656 items of mostly Muslim texts and documents in Arabic characters.
The Second Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1876.
Credits
Suggested Citation
St. Petersburg, National Library of Russia, Yevr.-Arab. I 3829. In Digital Handbook of Jewish Authors Writing in Arabic, edited by Miriam Goldstein and Ronny Vollandt et. al. Accessed 15 September 2026, https://jalit.org/manuscript/253
