Content
Summary
תוכן: פירוש א:1-ב:12 (דף 1); פירוש ב:12-ד:7 (דפים 4-3+ 2); פירוש ז:18-טז:1 (דפים 12-5); פירוש יט:15-14 ותרגום כ:2-כא:14 (דף 13); פירוש כב:30-25 ותרגום כג:6-1 (דף 14); פירוש לח:1– מב:12 ותרגום מג:5-1 (דפים 18-15); פירוש מה:1-מח:9 (דפים 42+ 20-19); פירוש נ:1-נא:6 (דפים 22-21); פירוש סו:1– סז:8 ותרגום סח:15-2(דף 23); פירוש סח:14-9 (דף 24); תרגום עח:23-עט:13 ופירוש עט:1 (דפים 26-25); פירוש פ:1-פה:11 (דפים 43+ 32+ 31-27+ 44+ 33); פירוש פז:2-צד:23 ותרגום צה:11-1 (דפים 41-34+ 55-45); פירוש קכה:3-קלט:24 (דפים 63-56). מוזכר: אלעבראניין (=העברים; 2א); אלעבראני (=עברית; שם); אלערביה (=ערבית; 2ב, 3א, 8א); אלנצארי (=הנוצרים; 3ב, 36א); אלמדהב אלנצראני (=האמונה הנוצרית; שם); אלסריאני (=ארמית; 21א); אלרבאניון ז"ל (=הרבניים, כלומר חז"ל); אלעבראניון (=העברים, כלומר היהודים; 3א, 36א, 43ב); אלמדהב אלסריאני (=האמונה הנוצרית; 43ב); אלערב (=הערבים; 43ב); אלעבראניה (=עברית; 49א); אלגלותיין (=בני הגולה; 56ב); אלקדמא ז"ל (=הקדמונים, כלומר חז"ל; 57ב); אלקאילין באלתנאסך (=המאמינים בגלגול נשמות; 46ב); אלרום ואלארמן אוכלי בשר החזיר (43ב); שלוח אלערב (שם).
Text 1
דף כותרת: "אלמזמור אלאול מן אלחמש אלתׄאני 'למנצח משכיל לבני קרח כאיל' (תהלים מב:2-1)" (דף 17א); "אלמזמור אלאול מן אלספר אלראבע 'תפלה למשה איש האלהים' (תהלים צ:1)" (דף 45ב). 21א: הדׄא ("אֵל אלהים ה' דבר" [תהלים נ:1]) קד נקל אלי אלסריאני במעני אֶל אלהים יוי דבר יעני אן אללה אשאר אלי אלאלהה מכׄאטבא יריד בהם אלאשראף ואלחכאם ואלעלמא מן קו' "בקרב אלהים ישפוט" (שם פב:1) וקול אלתורה̈ "אלהים לא תקלל" (שמות כב:27) יעני סאדאת אלנאס אלמתבועין ואלחכאם. 36א: וישבה אן יכון הדׄא אלמזמור (פח: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי" [פסוק 1]) קאלה מן שכא מן טול חבס וטׄלמאת סגׄן פהו יליק בהדׄא וכדׄלך קאל אלעבראניון אנה צלאה̈ אלמסגׄונין. ואלנצארי יקולון אנה מזמור אלמותא מן אגׄל אלביר ואלקבר ואלטׄלמאת וטול אלבלא פלדׄלך יקרונה עלי אלמותא. 43ב: ואמא קו' "ועל בן אמצת לך" (תהלים פ:18) פיקאל פי אלמדׄהב אלסריאני אנה אלמסיח דעא לה צאחב אלמזמור עלי טריק אלנבוה̈ ויקול אלעבראניון בל הו אלמלך אלדׄי ינתטׄר ליולי (בכה"י: לילי) אלגאולה̈ והו אלמסיח איצׄא ולכן אלכׄלף פי כאן ויכון מעלום. 39א-ב: וקאלו "חסין יה" (תהלים פט:9) אסמאן מקדסאן לא יערף אשתקאקהמא וקאלו בל הו אסם ואחד וקאל בעץׄ אלסאמעין אן כתאבה̈ חסין בנון פשיטה (פשוטה) ידל עלי אנהמא אסמאן לאנהא תפצל ואלאכׄרי תצל פנקול לה אן כתאבה̈ אלכאתב לא תגיר אללפטׄ מן נטק אלנאטק ולא אלמעני פי נפס אלדׄי עני פאן אללפטׄ קבל אלכתאבה̈ לא יקום בהא ולא יסתנד אליהא ואנמא יסתנד אלי אלמעני. 3א-ב: קאל אלעבראניון אנה קאלה "בברחו מפני אבשלום בנו" (תהלים ג:1)...וקאל אלנצארי אן הדׄא (מזמור ג) ואלדׄי קבלה (מזמור ב) אנמא המא ען אלמסיח אלדׄי כאן יומיד ינתטׄר מן קולה אנת אבני אנא אליום ולדתך (תרגום "בני אתה אני היום ילדתיך" [תהלים ב:7]). וקאל מן כׄאלפהם אן אלבנוה̈ גיר מכׄתצה̈ בשכׄץ ואחד בעינה למא קאלת אלתורה̈ "בנים אתם ליוי אלהיכם" (דברים יד:1), "בני בכרי ישראל" (שמות ד:22). פיכון שלמה איצׄא קד קיל ענה בלפטׄה̈ בנוה̈. ויקאל עלי דׄלך פי אלמדׄהב אלנצראני אן תלך אלבנוה̈ מגׄאזיה̈ (בכה"י: אלמגׄאזיה̈) והדׄה הי אלבנוה̈ אלחקיקיה̈... 43ב: ואמא קו' "יכרסמנה חזיר מיער" (תהלים ב:14) פאנה עני בה אלרום ואלארמן אוכלי בשר החזיר. ואמא "וזיז שׂדי" (שם) פאראד בה שלוח אלערב אלדׄין הם כאלוחוש.
Codicology
18-7 שורות. מספר השורות הרווח בכתב היד הוא 17. בדף 32 נותרו 7 שורות חלקיות. יש בדף זה קרע גדול. חלק מהתוכן מוכתם. חלקו חסר בשל קרעים וחלקו דהה. השלמות ומחיקות של הסופר. ניקוד ערבי ספורדי. בדפים הבאים יש שומרי דפים: 2ב, 12ב, 25ב, 33ב, 45ב, 55ב. ציטוט ראשי הפסוקים בתרגום. הם כתובים בכתיבה מזרחית מרובעת. סימון שלוש נקודות מעליהם. שלוש נקודות באות גם מעל מספרי מזמורים, כותרות מזמורים, ציטוטים מהמזמורים בפירוש ומעל המילים "אלתאויל", "נכת", "אשארה" (רק בדף 56א). המילים האלה פותחות את פירוש המזמורים. הן כתובות בכתיבה מזרחית מרובעת. גם מספרי המזמורים וכותרותיהם כתובים בכתיבה מזרחית מרובעת. מזמורי כל ספר מחמשת ספרי תהלים ממוספרים לעצמם, כגון "אלמזמור אלאול מן אלחמש אלתאני 'למנצח משכיל לבני קרח כאיל' (תהלים מב:2-1; 17א)". ספר ראשון של תהלים מכונה "אלחמש אלאול" (16ב); ספר שני מכונה "אלחמש אלתאני" (17א); ספר רביעי מכונה "אלספר אלראבע" (45ב). מזמור צא בנוסח המקרא שלנו: "ישב בסתר עליון" אינו ממוספר בכתב היד, דף 48ב, כמזמור השני בספר הרביעי של תהלים. יחד עם זאת תרגומו נפרד מתרגום מזמור צ: "תפלה למשה איש האלהים". מזמור צב בנוסח המקרא שלנו: "מזמור שיר ליום השבת" ממוספר כמזמור השני בספר הרביעי של תהלים (דף 51ב). מזמור צג בנוסח המקרא שלנו: "ה' מלך גאות לבש" הוא חלק ממנו. תרגומם בא ברצף אחד (דפים 51ב-52א). עותק נוסף מהפירוש הזה הוא כתב יד St. Petersburg, RNL Yevr.-Arab. I: 1430. המחבר תרגם מזמור במלואו, אחר כך פירשו. הפירוש נפתח באחת מהמילים: "תאויל", "נכת". פעם אחת במילה "אשארה" (דף 56א). לעיתים קודמת לפירוש חזרה על תרגום הפסוקים ללא ציטוט ראשיהם, כלומר תרגומם כיחידה אחת. הפתיחה לחזרה הזאת היא "נסקה במענאה פי אלנקל". כך בדפים 6ב, 7ב, 9א, 13ב. בפירוש המזמורים ג (דפים 3א-4א), פח (דף 36א) ופסוק פ:18 (דף 43ב) הביא המחבר את דעת היהודים ודעת הנוצרים לנאמר בפסוקים האלה (ראו המובאות להלן). אמונת השילוש הנוצרי: האב, הבן ורוח הקודש הובאה בפירוש מזמור צא: "ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן" (דף 49ב). הנוצרים מצאו במזמור זה רמז לאמונתם. המחבר דחה זאת. בדף 39א הביא המחבר את דעת אחד השומעים! למילה "חסין" (תהלים פט:9). האם אפשר ללמוד מכאן שראשיתו של הפירוש הזה לתהלים בשיעור במג'לס? המחבר רבני. הראיות לכך הן שתיים: הלשונות "קאל אלרבאניון ז"ל" (דף 29ב), "קאל אלקדמא ז"ל" (דף 57ב); בדף 36א של כתב יד St. Petersburg, RNL Yevr.-Arab. I: 1430 הביא המחבר את ביאור ראש הישיבה יצחק בן אשר זצ"ל למזמור עז. הוא שמע אותו במג'לס שלו. זו לשונו: "כנת סמעת אלסעיד אלאסתאד ראס אלמתיבה יצחק בן אשר זצ"ל יפסר הדא אלמזמור פי מגלס כלאמה פבקי מנה עלי חפט'י מא תממתה אלאן ומצ'מונה ט'אהר אנה נבוה עלי אלגלות ותמאדיהא ואלשפאעה אלי אללה פי תעגיל אלגאלה ואלופא באלועד ואכבאר אלקאיל ען נפסה ואפכארה פי תאמלה ואנט'ארה. וכתמה בתקריב אלועד ואלאימאן ולו טאל אלעהד באלתקה באללה אלדי ועד פי גאולת מצרים פופא ואנה כדלך יפי באלועד ואלעהד וינג'ז אלמואעיד והו קולה 'נחית כצאן עמך' (תהלים עז:21)". אפשר שהמדובר באחרון גאוני סורא. זמנו אמצע המאה האחת עשרה. ואפשר שהמדובר ביצחק הכהן בן אואני. זמנו אמצע המאה השלוש עשרה.
History
Yevr. I
The manuscripts of the First Firkovich Collection (now known as RNL Yevr. I) were collected by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) on the Crimean Peninsula, in the Caucasus, and during his first trip to the Near East in 1830. This collection contains 830 manuscripts, 277 of them (numbers 554-830) being Qaraite. Even though this collection is basically a Hebrew one, it does contain 75 Arabic manuscripts, mostly containing Qaraite works (many of them biblical commentaries by Yefet ben ʿEli and Salmon b. Yeruḥim). (David Sklare, “A Guide to Collections of Karaite Manuscripts”, in Karaite Judaism: A Guide to its History and Literary Sources, ed. M. Polliack, Leiden: Brill, 2003, 893–924 [907]). Most of these 75 Arabic manuscripts were acquired in 1830, probably by the agency of David ben Avraham ha-Levi (Jerusalem), brother of Moshe ben Avraham ha-Levi (1810-1905, Qaraite chief rabbi in Cairo) (see Zeev Elkin / Menahem Ben-Sasson, “Abraham Firkovich and the Cairo Genizas in the Light of his Personal Archive” [Hebrew], Peʿamim 90 (2002), 51–95, [65, n. 48]). The First Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1862 for 100,000 silver roubles.
The Second Firkovich collection was acquired by Abraham ben Samuel Firkovich (1787-1874) during his second trip to the Near East between the years 1863 and 1865. It consists of more than 15,000 items, including Hebrew, Arabic, Judaeo-Arabic and Samaritan manuscripts. The majority of the collection appears to have originated from the Qaraite synagogue in Cairo. The Hebrew manuscripts of the Second Firkovich Collection were divided into several separate collections.
RNL Yevr. II A
Contains Hebrew works of law, exegesis, grammar and philology, theology, documents, etc. This collection contains 2,947 manuscripts. These include 896 bibliographical items (including different texts found in a single miscellany) which are Qaraite. The manuscripts are almost entirely later, Eastern European ones containing liturgical texts, piyyutim and documents.
RNL Yevr. II B
Contains biblical manuscripts written on vellum (1,582 items).
RNL Yevr. II C
Contains biblical manuscripts written on paper (728 items). Most of them are Hebrew biblical texts, but it also contains some other works, such as RNL Yevr. II C:1, a copy of Saʿadyah Gaon’s Tafsīr comprising 550 folios, copied at the end of the tenth century or the very beginning of the eleventh, or RNL Yevr. II C:725, Yefet ben ʿEli's commentary to Ezekiel.
RNL Yevr. II K
Contains 76 ketubbot, mostly Qaraite if not all. (Sklare 2003, 907).
The Judeo-Arabic manuscripts of the Second Firkovich Collection are divided into two series:
RNL Yevr.-Arab. I (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., First Series)
Contains 4,933 items (although only 4,924 are in microfilm at the IMHM).
RNL Yevr.Arab. II (previously known as II Firk. Yevr.-Arab., New Series)
Contains 3,430 items.
RNL Arab.-Yevr.
Contains 382 manuscripts of Jewish texts in Arabic characters.
RNL Firk. Arab.
Contains 656 items of mostly Muslim texts and documents in Arabic characters.
The Second Firkovich Collection was sold to the Imperial Public Library of the Russian Empire in 1876.
Credits
Suggested Citation
St. Petersburg, National Library of Russia, Yevr.-Arab. I 1417. In Digital Handbook of Jewish Authors Writing in Arabic, edited by Miriam Goldstein and Ronny Vollandt et. al. Accessed 15 September 2026, https://jalit.org/manuscript/240